"לפתע, נראה מרחוק ענן שחור וגדול בשמיים. הם הביטו בחשש ניכר אל רבם, אך זה נותר שלויו, רגוע ופניו מאירות"

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

האר"י הקדוש וחבורת תלמידיו הלכו בשקט. פוסעים היו מן העיר צפת, בה גרו, לעבר קבר הנביא הושע בן בארי.

כאשר הגיעו השטחו על הקבר, ביקוש בקשות ושמעו דברים נשגבים מפי רבם הקדוש.

לפתע, במהלך דבריו הנוראים והטהורים הרצינו פניו והבעה קשה עלתה על פניהם.

האר"י הקדוש נותר מכונס בעצמו זמן מה ואז הודיע להם: "גזירה חמורה מרחפת על העיר צפת".

תלמידיו היו המומים לרגע. 

"מה קרה?" שאלו את רבם.

"מכת ארבה קשה מאד עומדת להגיע בקרוב לצפת. הארבה יחסל את כל היבול המועט שיש, וייתכן שתיגזר כליה על בני העיר".

"וכל זאת למה?" דרשו לדעת התלמידים.

רבם ענה: "ישנו בעיר אדם עני אחד, ר' יעקב שמו, והוא איבד את מקור פרנסתו היחידי. הוא יושב ומקשה על הקב"ה שלא שולח לו את עזרתו. שואל ומקשה, שואל ומקשה. אף לא אחד מהיהודים בעיר באו לעזרתו, ועל כך מביא ה' את הארבה".

האר"י הקדוש עצם לרגע את עיניו, ואז שאל את הנוכחים סביבו: "תןכלו לתרום מעט כסף לעני? כל אחד מעט".

התלמידים מיד התנדבו לתרום וכך הצטבר לו יחד סכום מכובד.

האר"י הקדוש שלח את איחד מתלמידיו לחזור לעיר צפת ולחפש את ר' יעקב כדי שייתן לו את הכסף.

הלך התלמיד בתמהירות וחיפש אותו הכל העיר. לבסוף, מצאו יושב בבית עלוב ודל ומבחוץ שמע את בכייתו ואת זעקותיו כלפי שמיים:

"אתה רוצה שבני משפחתי ואני נמות ברעב?", שאל בבכיות. "אין לי איך להתפרנס ואף לא אחד עוזר לי".

התלמיד נכנס לבית והס הושלך במקום. משפחתו של העני, ור' יעקב, הבינו בעצמם שהוא תלמיד חכם ומתלמידיו של האר"י הקדוש.

לאחר שהציג את עצמו, שאל את ר' יעקב מדוע הוא כה בוכה.

"הייתי שואב מים למחייתי הדלה", סיפר ר' יעקב. "אך לא התלוננתי כי היו לי כל יום פרוטות לפרנס את בני ביתי. אך יום אחד נשבר הדלי וכעת אין לי שום יכולת לשאוב מים ולפרנס את המשפחה. אף אחד מהיהודים פה לא מסייע לי ואנו נמות מרעב. בצר לי פניתי לה' יתברך".

תלמידו של האר"י הקדוש הוציא את הכסף שהצטבר והניח אותו בידיו של העני.

פני ר' יעקב אורו והוא שאל בהתפלאות: "מהיכן זה?"

"תושבי צפת יתמכו בך מהיום", אמר לו התלמיד.

האיש לא פסק מלהודות לתלמיד ולה'. הוא לא ידע את נפשו מרוב שמחה.

עם זאת, אמר לו התלמיד: "דע לך, שמשום שהתלוננת על היהודים בעירך, כמעט ובאה כליה על תושבי צפת. משמיים ראו שאתה זקוק לעזרה ואין מסייע בידך, ואתה מקטרג עליהם. אם לא האר"י הקדוש, היתה כעת בכנת מוות על העיר".

העני התחרט מאד והבטיח כי לא יתלונן עוד בקטרוג. הוא הודה שוב והתלמיד חזר אל האר"י הקדוש וחבורת הלמידים, וסיפר להם את המעשה.

האר"י הקדוש ענה לו שעל ידי הצדקה בוטלה הגזירה והתלמידים נשמו לרווחה.

והנה, לפתע, נראה מרחוק ענן שחור וגדול בשמיים. ככל שהוא התקרב הוחוור לתלמידים כי זוהי להקת ארבה המתקרבת אל העיר צפת!

הם הביטו בחשש ניכר אל רבם, אך זה נותר שלויו, רגוע ופניו מאירות.

והנה, באופן מפתיע, לפתע פתאום, הגיע רוח עזה שנשבה לכיוון הים והדפה את כל הלהקה עד שנעלמה.

והיה למופת.