היום לפני 70 שנים: כשבן גוריון פגש את החזון איש

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

הסיפור החל לפני 70 שנים בשנת 1952. בן גוריון והחזון איש נפגשו בבני ברק למשך 50 דקות בן גוריון - ראש הממשלה דאז, והחזון איש - גדול הדור הליטאי דאז.

בן גוריון ביקש לקיים עימו את הפגישה כי רצה להעביר חוק שבו בנות שקיבלו פטור משירות צבאי יוכלו לשרת בשירות לאומי. באותו הזמן הרבנות הראשית והרבנים החרדיים התנגדו למהלך כזה.

כשביקש לדעת אם יוכל לקיים פגישה עם החזון איש נענה על ידו: "הדלת תמיד פתוחה".

"יצאתי הבוקר לבני ברק לפגישה עם חזון איש", כתב באותו בוקר גורגלי בן גוריון. "העיתונים שוו לביקור ערך סנסציוני, ומצאתי בדרך וסביב ביתו קהל. קהל חסידיו חיכו בחוץ ובחדרים הקרובים. איתי נכנס רק יצחק נבון. העמדתי לפניו השאלה אשר עד כה לא קיבלתי עליה תשובה מספיקה מחברי האדוקים. אנו מפולגים, לפי כמה סימנים, לעניין שלפנינו אנו מפולגים לפי יחסינו למסורת הדתית. יש יהודים כמוך וכמוני, איך נחיה יחד? איך נהווה יחידה?".

יצחק נבון אף הוא היה נוכח בפגישה, וכך הוא כתב על החזון איש: "אף אני נכנסתי פנימה לחדר והתיישבתי בפינה ורשמתי את השיחה. ראיתי יהודי נמוך־קומה, בעל סבר־פנים נאה, כפוף, שולחן, כיסא, מיטה רעועה וספרים, ספרים, ספרים. הכל חשבו שידבר איתו על גיוס בנות, אך לא היה לכך זכר. הם ישבו זה מול זה, מעבר לשולחן קטן".

עם תחילת המפגש ציין בן גוריון שאינו שומר תורה ומצוות, אך הוא מאמין בה'. והחזון איש השיב לו על כך: "אמן כן יהי רצון".

בהמשך שאל בן גוריון: "איך יהודים דתיים ולא־דתיים יחיו יחד בארץ הזאת, בלי שנתפוצץ מבפנים? יהודים באים הנה מהרבה ארצות, למאות ולאלפים, עם מסורות שונות, מתרבויות שונות והשקפות שונות. המדינה עומדת בסכנה חיצונית, הערבים עדיין רוצים להשמידנו, ועלינו למצות כל מה שמשותף בין חלקי העם. ויש בעיה יסודית: אלה יהודים ואלה יהודים, ואיך יחיו יחד?".

החזון איש השיב במשל מהתלמוד: "אם שני גמלים נפגשים בדרך במשעול, וגמל אחד טעון משא, והשני איננו טעון משא, זה שאין עליו משא חייב לפנות את הדרך לגמל הטעון משא. אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא – יש עלינו עול של הרבה מאוד מצוות".

והוסיף: "שבח גדול הוא לכם, שלעומת מסירות נפשנו למען התורה, אין אתם מוסרים את נפשכם על ביטולה..."

בן גוריון השיב בשאלה: "'ועל הגמל הזה אין עול של מצוות? ומצוות יישוב הארץ אינה מצווה? וזה לא משא? ומצוות ההגנה על החיים אינה מצווה? ומה שעושים הבחורים שאתם כל כך מתנגדים להם, והם יושבים על הגבולות ושומרים עליכם, האין זו מצווה?".

בן גוריון לחזון איש נוצר ויכוח, וכך תיאר נבון: "לבסוף הפסיקו את הוויכוח וניגשו אל ארונות הספרים ושוחחו על הספרים. אחר־כך נפרדו בידידות ובלחיצת־יד. כשיצאו משם אמר לי בן־גוריון: 'זהו יהודי יפה, חכם, יש לו עיניים יפות וחכמות, צנוע. מעניין מנין כוחו והשפעתו. אבל איך נחיה יחד בארץ? זו שאלה חשובה ביותר. זו סכנה חמורה. יותר מאויב חיצוני'".

סיקור נרחב מטעם העיתונות על הפגישה היה אז בארץ, ולאחר זמן קצר שלח בן גוריון לחזון איש תמונה שלהם מהפגישה המדוברת והיסף לה כיתוב:  "ירשה לי כבודו להוסיף שביקורי אצלו היה עבורי חוויה בלתי נשכחת".