מי אמר את המילים "אמר רבי בנימין", ולמה נוהגים ללחוש אותן כשמשהו אובד

רבני מוקד תהילים ארצי יתפללו עבורכם ביום ט''ו באב לזיווג הגון בציון התנא רבי יונתן בן עוזיאל! לחצו כאן לשליחת שמות >>>

שלוש מילים קצרות ממדרש בראשית רבה הפכו במרוצת הדורות ללחש שיהודים רבים אומרים כשמשהו יקר נעלם להם. הסיפור מאחורי "אמר רבי בנימין", ומה באמת עומד מאחורי הסגולה הזו

"אמר רבי בנימין" הוא קטע קצר ממדרש בראשית רבה (פרשה נג, פסקה יד), שמקורו בסיפור על הגר שלא ראתה את הבאר שעמדה ממש לפניה, עד שה' פתח את עיניה. בדורות האחרונים התקבל בישראל המנהג לומר את הקטע הזה שלוש פעמים כסגולה כאשר מחפשים חפץ אבוד, מתוך אמונה שגם החפץ שאיננו מוצאים נמצא לרוב קרוב אלינו - ואנחנו רק זקוקים לסייעתא דשמיא כדי לראות אותו.

במדרש בראשית רבה מסופר על הגר, ששלחה אותה שרה יחד עם ישמעאל בנה אל המדבר. כשכלו המים מן החמת, היא הניחה את הילד תחת אחד השיחים והתיישבה מרחוק, כי לא יכלה לראות במותו. ובדיוק באותו רגע, כשנדמה שאין עוד תקווה, מספר הכתוב שה' פתח את עיניה והיא ראתה באר מים. הבאר, מתברר, הייתה שם כל הזמן - הגר פשוט לא ראתה אותה. על כך אמר רבי בנימין את דבריו הידועים: "הכל בחזקת סומין עד שהקדוש ברוך הוא מאיר את עיניהם מן הכא ויפקח אלהים את עיניה". כלומר, לא רק הגר - כל אדם, בכל מצב, זקוק לכך שה' יאיר את עיניו כדי לראות את מה שכבר נמצא לפניו.

ההסבר העמוק ביותר לדברי המדרש הזה מובא בשם בעל השפת אמת, שכתב: "כי כל הנצרך לאדם עומד לפניו רק שיזכה לפתוח עיניו". לפי ההסבר הזה, "אמר רבי בנימין" הוא לא רק תיאור נס שקרה להגר בעבר, אלא הצהרת אמונה שאפשר לשאת בכל דור ובכל מצב: הישועה, הפתרון, או החפץ האבוד, לעיתים נמצאים קרוב יותר משנדמה לנו - וכל מה שחסר הוא הזכות לראות אותם.

יש בכך נחמה גדולה גם לתקופה שבה אנו נמצאים כעת. גם כשנדמה שהישועה רחוקה, וגם כשקשה לראות אור בתוך הקושי, המסורת מלמדת אותנו שהעיניים שלנו הן שצריכות להיפתח - לא בהכרח המציאות שצריכה להשתנות. אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא לגלות לנו את מה שכבר קיים, בין שמדובר בחפץ קטן שאבד ובין שמדובר בישועה גדולה יותר שאנחנו מצפים לה, בבחינת "חדשים לבקרים". לפעמים אנחנו מתפללים ומבקשים ישועה גדולה, ולא תמיד שמים לב שחלק ממנה כבר נמצא בתוך חיינו - במשפחה, בבריאות, בקהילה שמתפללת יחד. הבקשה הגלומה במדרש הזה היא בעצם בקשה על עצמנו: שנזכה להסתכל סביבנו בעיניים פקוחות, ולזהות את החסד שכבר קיים עוד לפני שאנחנו מבקשים עוד, בדיוק כפי שהגר לא נזקקה לנס חדש אלא רק לפקיחת עיניים אל מה שכבר עמד לפניה.

הסגולה למציאת אבידה: איך נוהגים לומר את "אמר רבי בנימין"

מי שרוצה לומר את קטע המדרש כסגולה כאשר איבד חפץ, נוהג לומר אותו שלוש פעמים ברציפות. יש שתי גרסאות מקובלות לנוסח: הגרסה הראשונה מסתיימת בציטוט הפסוק על הגר - "אמר רבי בנימין, הכל בחזקת סומין, עד שהקדוש ברוך הוא מאיר את עיניהם, מן הכא ויפקח אלוהים את עיניה, ותלך ותמלא החמת". הגרסה השנייה מסתיימת במבט אל העתיד - "אמר רבי בנימין, הכל בחזקת סומין, עד שיבוא הקדוש ברוך הוא ויפקח את עיניהם לעתיד לבא". חשוב לדעת ולומר זאת בכנות: המנהג לומר את הקטע הזה דווקא כסגולה למציאת אבידה אינו עתיק, והוא מופיע רק בספרים מהמאות האחרונות, ללא עדות למנהג דומה בדורות הקדומים יותר. עם זאת, רבים ממשיכים לנהוג כך מדור לדור, מתוך אמונה פשוטה שהמילים שיצאו מפיו של רבי בנימין נושאות בתוכן בקשה כנה: שנזכה לפקוח עיניים ולראות את מה שכבר נמצא איתנו.

תחושה דומה של "עיניים שנפקחות" מלווה סיפורים רבים שמגיעים אלינו מקוראים מכל רחבי הארץ. יש מי שמספרים איך חוב כספי גדול נמחק כלא היה בזכות אמירת תהילים, ויש מי שמעידים על רגע שבו ויתור קטן על טובת עצמם הפך להצלת חיים ממש - כאילו הפתרון היה שם כל הזמן, וחיכה רק לרגע הנכון כדי להתגלות. מי שמחפש דרכים נוספות לבקש סייעתא דשמיא בענייני היום-יום יכול למצוא עזרה גם בהסגולה לזכות בחכמה אלוקית, ובתקופה הביטחונית המורכבת שבה אנו נמצאים, רבים גם פונים אל הסגולה שמסר הרב יגאל כהן להינצל מסכנה. וכשמזכירים את חודש אב, ראוי גם להיזכר באילו צדיקים נפטרו בו, ומה זה נוגע אלינו כיום - כי גם הזיכרון שלהם, כמו הבאר של הגר, ממשיך ללוות אותנו גם כשאיננו רואים אותו במבט ראשון.

שאלות נפוצות

מה המקור למילים "אמר רבי בנימין"?
המקור הוא מדרש בראשית רבה, פרשה נג פסקה יד, שם דורש רבי בנימין את הפסוק על הגר שראתה את הבאר רק אחרי שה' פתח את עיניה, ואומר: "הכל בחזקת סומין עד שהקדוש ברוך הוא מאיר את עיניהם".

למה נוהגים לומר את הקטע הזה כשמחפשים חפץ אבוד?
מתוך אמונה שכשם שהבאר עמדה לפני הגר ורק חסרה לה פקיחת העיניים כדי לראות אותה, כך גם חפץ אבוד עשוי להימצא קרוב אלינו, ואנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא סיוע לגלות אותו.

כמה פעמים אומרים את הסגולה?
נוהגים לומר את קטע המדרש שלוש פעמים ברציפות.

האם יש נוסח אחד מוסכם לסגולה?
יש שתי גרסאות מקובלות: אחת המצטטת במפורש את הפסוק על הגר ("ותלך ותמלא החמת"), והשנייה מדברת על פקיחת עיניים כללית "לעתיד לבוא".

האם המנהג הזה עתיק?
לא לגמרי. עצם דברי המדרש עתיקים, אך המנהג לומר אותם דווקא כסגולה למציאת אבידה מופיע רק בספרים מהמאות האחרונות, ואין עדות שנהגו כך גם בדורות הקדומים יותר.

מה ההסבר הרוחני מאחורי הסגולה?
לפי ההסבר שמובא בשם השפת אמת, כל מה שאדם צריך כבר נמצא לפניו, וכל מה שחסר הוא הזכות "לפתוח את העיניים" ולראות אותו - וזו בקשה שאפשר לשאת בכל מצב, לא רק בחיפוש אחר חפץ אבוד.

אנחנו מתפללים יחד איתכם. בימים שאחרי תשעה באב, כשעם ישראל ממשיך להתפלל על שובם של החיילים והחטופים ועל ישועה שלמה, יש משמעות מיוחדת לבקשה שנזכה כולנו לפקוח עיניים ולראות את הטוב שמתחיל להתגלות. אנחנו במוקד תהילים ממשיכים להתפלל יחד איתכם על כל דבר שאבד וטרם נמצא - חפץ, ישועה, או נחמה. אם יש לכם או ליקיריכם בקשה שברצונכם שנתפלל עליה, אתם מוזמנים לשלוח לנו את השם דרך העמוד הייעודי, ואנחנו נצרף אותו לתפילות הציבור שלנו.