שכינה מתוך שמחה: דבר תורה מהרב מנדל לפרשת וישב

כתוב בפרשת השבוע " ויהי ה' את יוסף, ויהי איש מצליח, ויהי בבית אדוניו המצרי".
מסביר ה"כתב סופר" בהסבר דברי חז"ל "אין השכינה שרויה אלא מתוך שמחה". טעם הדבר: מי שנמצא בשלימות האמונה - לא יכאב לבו ולא יתבלבל במחשבתו אם יבואו עליו אחד מהמקרים והצרות. תמיד יהיה שרוי בשמחה. אך מי שכאוב לבו, נאנח ומצטער – יש בו חסרון אמונה ובטחון. על כן אמרו חז"ל: "אין השכינה שרויה אלא מתוך שמחה". מדובר על מי ששמח לבו, על ידי שבטוח הוא שמה שעושה השם - הכל לטובה, אף על פי שלא תמיד הוא רואה איך ומה. עליו משרה השם את שכינתו להגן עליו, ובסוף יראה שהכל היה לטובה.
וזה מה שמעידה התורה על יוסף הצדיק - "ויהי השם את יוסף". למה זכה יוסף שתמיד ה' עמו? ע"י שהחשיב עצמו "איש מצליח", על אף ש"ויהי בבית אדוניו המצרי".
גם כשנתפס בצרתו והיה בבית אדוניו המצרי, באמונתו החזקה ידע שהכל מאת השם והכל לטובה עבורו - היה שרוי בשמחה והרגיש עצמו "איש מצליח". על כן זכה שהשם עמו בכל עת ובכל זמן.
ימי החנוכה מסמלים את האמונה החזקה שהיתה לאבותינו בימים ההם, ועל כן זכו לנצח את אויביהם.
בזמן הזה נחזק את האמונה, נשריש בעצמינו שהכל לטובה, ובכך נזכה לכל הישועות במהרה.
 
שבת שלום
הרב מנדל