כבה נר המערבי: תולדות חייו ופועלו של מרן הרב אדלשטיין זצ''ל

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

הגאון הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין זצ"ל נפטר הבוקר (שלישי) בבית החולים מעייני הישועה, לאחר שלפני מעט יותר מחודש הגיע לגיל 100.

הרב זצ"ל נולד בב' באייר ה'תרפ"ג, היה מנהיג הציבור החרדי הליטאי מאז פטירתו של הרב אהרן לייב שטיינמן זצ"ל ב-2017. הוא שימש כראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות.

הרב זצ"ל נולד בעיירה שומיאץ הסמוכה לסמולנסק, בברית המועצות, לרב צבי יהודה אדלשטיין, רב העיר. בעקבות מחלתה של אמו בטיפוס, נשלח עם אחיו הצעיר יעקב (בזמנו - רבה של רמת השרון) לדודתו בעיר קלימוביץ'. שם התבשרו על פטירת אמם.

בחודש ניסן ה'תרצ"ד הצליח אביו להשיג רישיון יציאה לארץ ישראל, וביקש מבניו לחזור לביתם. המשפחה עלתה לארץ ישראל, וקבעה את מושבה ברמת השרון. כיוון שברמת השרון לא היה בית ספר דתי, האב למד עם בניו בבית בישיבה על ארגזי תפוזים מחוסר ריהוט. שני האחים למדו בישיבת פוניבז', והיו מקורבים מאוד לראשי הישיבה ורבניה.

בשנת תש"ח נישא הרב זצ"ל לרבנית מרת הניא רחל ע"ה, בתו של הרב יהושע זליג דיסקין זצ"ל, רבה של פרדס חנה, ובאותה השנה מונה על ידי הרב כהנמן לר"מ בישיבה.

הרב אדלשטיין שימש כבעל תוקע בישיבת פוניבז' מאז שנת תש"ו, ואף השנה בגילו המופלג תקע בישיבה.

הרב היה מעודד את המלמדים ליצור קשר אישי עם התלמידים, שהוא לדבריו הבסיס לחינוך הילד לאהבת תורה.

הרב זצ"ל ראה ביוצאים בשאלה וב"נושרים" תינוקות שנשבו, וקרא "לנהוג בהם מנהג כבוד וידידות". הוא התנגד לנוהג להרחיק אותם מהבית או לגעור בהם, ואף הורה לתמוך בהם כלכלית במטרה להחזירם לחיק המשפחה.