מישהו קילל אתכם? הכירו את הסדר העתיק שנועד להתיר את זה

קללה שנאמרה בכוונה או במקרה יכולה להכביד על הנפש הרבה זמן, ולכן קיים מנהג עתיק שנועד ממש לבטל אותה

התרת קללות היא סדר מסורתי שנועד לבטל קללה, נידוי או חרם שדבקו באדם, בין אם קיבל אותם על עצמו ובין אם קיבלם ממישהו אחר. עומדים לפני עשרה אנשים, ואם אין עשרה - לפחות שלושה, ומפרטים בקשה לביטול כל אלו. המתירים משיבים בנוסח הקבוע החוזר שלוש פעמים "מותרים לכם", ובכך הקללה מתבטלת.

נוסח ההתרה מובא במסורת רבי חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א, כפי שנרשם בספר "צפורן שמיר". מכך אפשר ללמוד שכבר לפני מאות שנים ראו חכמי ישראל צורך בנוסח מסודר וקבוע להתרת קללות, ולא הסתפקו בבקשת מחילה כללית וסתמית. בין הפוסקים שהתייחסו לחשיבות הנוסח נמנה גם רבי חיים פלאג'י, שכתב על נוסח ההתרה שהוא "תמצא רפואה ומרפא לכל הקללות ונידויים וחרמים", ואף הביא מעשה על אדם שנטה למות, ולפי המסופר נתרפא לאחר שנעשתה עבורו התרת קללות.

לצד ההתרה עצמה, מקורות ההלכה מזהירים לא להקל ראש בכוחה של קללה. חז"ל קבעו במפורש: "אל תהי קללת הדיוט קלה בעינך" (בבא קמא פ"ח דף צ"ג) - כלומר, אפילו קללה של אדם פשוט, ולא רק של תלמיד חכם, יכולה להשפיע. האזהרה הזו קשורה במידה רבה גם להלכות שמירת הלשון: מי שרוצים להימנע מלהזדקק כלל להתרת קללות, מוצאים הדרכה מפורטת גם בהלכות לשון הרע - על מי אסור לספר, ובהבנת הגבול הדק שבין ביקורת לגיטימית לבין דיבור לשון הרע על בעלי מחלוקת.

המקורות מזהירים במיוחד מקללות מילוליות שרבים אומרים בלי מחשבה, כמו השבעה בחיי קרובים - ולא רק מקללה חמורה ומכוונת. יש הלכות שמגדירות בדיוק היכן עובר הגבול בין דיבור פוגע לאיסור ממשי, כמו באיסור אבק רכילות, ולעיתים אדם מגלה בדיעבד שמה שנדמה לו כדיבור תמים היה בעצם אבק לשון הרע. דווקא בגלל שהגבולות האלה עדינים, המסורת קבעה סדר מסודר וברור לביטול קללה שבכל זאת נאמרה - ולא הסתפקה בהנחה שהיא תישכח מעצמה עם הזמן.

מבחינת התוכן, הנוסח עצמו בנוי משלושה חלקים: בקשת ההתרה מהעדה - שם, לפי המנהג, מתקבצים לכל הפחות עשרה אנשים, ובהם תלמידי חכמים ויראי שמים, ואם אין עשרה, מסתפקים בשלושה - ובה מפרט המבקש את הקללות והחרמים שהוא מעוניין לבטל; ההצהרה המתירה עצמה, הכוללת גם ביטול של עין הרע ולא רק של קללה במובן המילולי; ותפילה לרחמי שמים בסיום. המבנה המשולש הזה ממחיש שההתרה אינה רק אמירת מילים פורמלית אלא תהליך שלם - החל מהבקשה, עבור בהצהרה, וכלה בתפילה.

הסדר להתרת קללות - איך עושים את זה בפועל

מבחינת ההליך עצמו, הסדר בנוי משלושה שלבים עיקריים. בשלב הראשון, מי שמבקש את ההתרה עומד לפני העדה - עשרה אנשים, ובהם תלמידי חכמים ויראי שמים, ואם אין עשרה, מסתפקים בשלושה - ומפרט בקשה לביטול כל נדר, קללה, נידוי או חרם שקיבל על עצמו או שקיבל ממישהו אחר. בשלב השני משיבים המתירים בנוסח הקבוע: "מֻתָּרִים לָכֶם, מֻתָּרִים לָכֶם, מֻתָּרִים לָכֶם". בשלב השלישי מוסרים "מודעה" - הצהרה שמבטלת מראש כל קבלה עתידית של נדר בלי התניה מפורשת, כך שהאדם לא ימצא עצמו קשור בעוד נדר בעתיד בלי כוונה.

יש קהילות ובתי מדרש שנוהגים לומר את הסדר הזה באופן קבוע, לדוגמה מידי יום שישי בבוקר, ויש שמייחדים אותו במיוחד לערבי ראש השנה ויום הכיפורים, כשמנקים את הלב ואת המצפון לתחילת השנה. במקרים דחופים, כשמישהו זקוק להתרה ואינו יכול להגיע פיזית - למשל אדם שמצבו הבריאותי קשה - הרב מאיר פינחסי כתב שאפשר לעשות את הסדר גם בטלפון או בשיחת וידאו, כאשר המתירים שומעים את קולו של המבקש באמצעות רמקול. לדבריו, שידור ברדיו נחשב מספיק רק להתרה כללית, כפי שנוהגים בערב ראש השנה, ולא להתרה אישית ופרטית. חשוב לדעת גם שבשונה מהתרת נדרים, שם צריך שהאדם עצמו יהיה נוכח בפני המתירים, בהתרת קללות אין חיוב כזה - וההתרה יכולה להיות תקפה גם כשהמקלל עצמו אינו נוכח בפני מי שמתיר.

ההיתר הזה מבוסס על מחלוקת ידועה בין הראשונים: לדעת הרמב"ם צריך נוכחות פיזית ממש של מי שמבקש את ההתרה, ואילו ראשונים קדומים אחרים כתבו שאפשר להתיר גם באמצעות שליח או אמצעי תקשורת, כל עוד יש בדיקה ובירור אמיתיים גם מרחוק. הרב מאיר פינחסי הסביר שכאשר יש שיחה חיה בטלפון או בווידאו, המתירים יכולים לחקור ולברר את המבקש כאילו הוא עומד לפניהם ממש, ולכן הנוכחות הפיזית פחות מהותית במקרה הזה.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין התרת נדרים להתרת קללות?

בהתרת נדרים צריך שהאדם שנדר יהיה נוכח בעצמו בפני המתירים. בהתרת קללות אין חיוב כזה, וההתרה יכולה להיות תקפה גם כשהמקלל אינו נמצא בפני מי שמתיר.

כמה אנשים צריך לביצוע התרת קללות?

המנהג הרווח הוא עשרה אנשים, ובהם תלמידי חכמים ויראי שמים. אם אין עשרה, מסתפקים בשלושה.

אפשר לעשות התרת קללות בטלפון?

כן. הרב מאיר פינחסי כתב שכאשר אי אפשר להגיע פיזית, אפשר לעשות את הסדר בטלפון או בשיחת וידאו, כשהמתירים שומעים את קולו של המבקש באמצעות רמקול. לדבריו, שידור ברדיו נחשב מספיק רק להתרה כללית, ולא להתרה פרטית.

מתי נהוג לומר את סדר התרת קללות?

יש הנוהגים לאומרו מידי יום שישי בבוקר, ויש שמייחדים אותו לערבי ראש השנה ויום הכיפורים. במקרים דחופים, כמו מחלה קשה, נהוג לעשותו גם ללא קשר לתאריך מסוים.

מהו מקור נוסח ההתרה?

הנוסח מובא במסורת החיד"א, רבי חיים יוסף דוד אזולאי, כפי שנרשם בספר "צפורן שמיר".

מה אומרים בפועל בסדר ההתרה?

המבקש מפרט בפני העדה את הנדרים, הקללות והחרמים שהוא מבקש לבטל, והמתירים משיבים בנוסח הקבוע "מותרים לכם", החוזר שלוש פעמים.

האם יש קשר בין התרת קללות לשמירת הלשון?

כן. חז"ל הזהירו "אל תהי קללת הדיוט קלה בעינך", ומתוך אותה זהירות מומלץ להכיר גם את הלכות שמירת הלשון, כדי להימנע מלכתחילה מהצורך בהתרה.

אנחנו מתפללים יחד איתכם

אם קללה, מחלוקת ישנה או תחושה כבדה מלווים אתכם או מישהו יקר לכם, אתם לא צריכים להתמודד עם זה לבד. שלחו לנו כאן את השם לתפילה, ואנחנו נצרף אותו לתפילת הרבנים שלנו ונתפלל יחד איתכם.