"קובר חבר ועוד חבר ועוד חבר": האיש שהציל 200 אנשים בטבח

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

באתר מעריב פורסם ראיון שנעשה עם שוטר בתחנת שגב שלום, רמו סלמאן אלהוזייל, שהקדים למשמרת שלו תוך שהתחיל הטבח בשמחת תורה, ומצא את עצמו בלב האירוע.

"בכלל לא הייתי אמור להיות שם", הוא מספר. "לקראת סוף המשמרת יום קודם לכן הציעו לי להחליף מישהי והסכמתי. בשעה 04:30 יצאתי מהבית, לקחתי נשק ו-2 מחסניות, אבל הייתה לי הרגשה מאוד מוזרה. החלטתי באותו רגע לקחת מחסנית שלישית".

מיד כשהגיע למשמרת החלו יריות מאסיביות:

"רק אמרתי בוקר טוב ואז באותו רגע היה מטח ירי כבד בכמויות, כזה שלא ראיתי בחיים - מה שהיה לי מוזר זה שלא שמעתי אזעקות. בשלב מסוים אזרח רץ וצועק: "ירו על חבר שלי, הוא פצוע בכביש". ישר שלחתי בקבוצה של המשטרה שיש פצוע ירי. נתתי לאחד השוטרים שאזלה לו התחמושת המחסנית השלישית שהבאתי, תוך שניות מאות אנשים רצו אלינו, צעקו: "יורים עלינו", רצתי ראשון יחד עם עוד שוטרים כשאנחנו עוד לא מבינים את סדר הגודל של האירוע. בדיעבד הבנו שהיינו כ-36 שוטרים מול 350 מחבלים שחדרו.

"כשרצתי קלטתי רכב אדום עם בחורה פצועה קשה ולא מיריות שאני מכיר, ירי של מאג שפגע בה, שמו לה חוסם עורקים עם החולצה, עד שהגיע פראמדיק שטיפל בה. פתאום משום מקום עבר טיל מעל הראש שלנו. פה הבנתי כמה המצב חמור. ואז היה עוד כדור מעל הראש והבנתי שיש צלף. רצתי 40 מטר בזמן שהכדורים שורקים מעליי בלי הפסקה. אמרתי לעצמי שאם אני אמשיך לרוץ אז אני אפגע אז קפצתי על האדמה, זה היה שדה תפוח אדמה, השתטחתי במעין תעלה והירי הופסק, כנראה הם חשבו שפגעו בי". 

רמו מצא רכב עם מד דלק מלא, והחל לחלץ אנשים כאשר יש לו במחסנית מספר כדורים מדוד.

"הכנסתי לרכב הזה 15 אנשים, כמו סרדינים, ניסינו כמה שיותר. עשיתי רוורס ומצאתי עוד אזרחים - לא היה מקום ברכב אבל הבטחתי להם - אני חוזר אליכם. חיפשתי מקום לשים את האזרחים, מצאתי עדר של רועי צאן 3 ק"מ מהאירוע עצמו, הקמתי לו שם נקודת כינוס וככה עשיתי נגלות, חילצתי ככה במשך כמה שעות כ-200 מבלים. היה עוד אזרח, אשר אסולין שחילץ אזרחים עם הרכב שלו. פגשתי את השוטר איגור ברג ליד החממות, הורדתי אנשים ליד רועה הצאן והכוונתי אותם לכיוון החממות, שם הקמנו נקודת איסוף. הוא עזר לכפות ובחילוץ אנשים".

רמו משחזר בכאב:

"היו זוועות, מראות לא מהעולם הזה, גופות לכל הדרך. זה היה מזעזע ברמות שאין לתאר. חזרתי הביתה חיוור. ממש כשהכל רק התחיל אבא שלי התקשר אליי, שמע ירי והתחיל להתפלל. הוא לא רצה להדאיג את אמא שלי, אמר שהכל בסדר. בשבועיים הראשונים היה קשה מאוד. אתה קובר חבר ועוד חבר ועוד חבר, לא נשארו לך דמעות בעיניים. כואב מאוד.

"שואל את עצמי איך אני שרדתי. הייתי אמור למות שם חמש פעמים, הכל היה עניין של שניות. מצאתי את הבעלים של הרכב ששימש אותי לחלץ אנשים. נפגשתי איתו, זאת הייתה סגירת המעגל הראשונה. בזכות זה שהשאיר את האוטו מונע הצלחנו להציל המון אנשים".