הילדים הקטנים שהוחזקו בשבי חמאס: "אבא, לא היית איתנו בטרקטור"

עדיין לא תרמתם כפרות? ניתן לתרום למוקד תהילים ארצי את דמי הכפרות, ושמכם יוזכר בערב כיפור בחצות הלילה, בתפילה המיוחדת בקבר דוד המלך ע"ה! לחצו כאן עכשיו >>>

בפוסט מצמרר שפירסם יוני אשר ברשת החברתית, מתגלה חלק מהתמונה של הדברים שקרו בשבי חמאס.

אשתו של אשר - דורון, ושתי בנותיו - אביב ורז, היו חודש וחצי בשבי חמאס.

כך הוא מתאר את השיחה עם בנותיו:

"רז: "אבא, מזל שלא נסעת איתנו בטרקטור."

אביב: "הרשע הרים אותי ובכיתי."

רז: "אבא, פגשת את סבתא?" (שנרצחה)

אביב: "הרשעים לקחו לאמא את הטבעת."

רז: "הכנתי לך ברכות ולא הרשו לי לקחת."

אביב: "אבא, הרשעים בכלא?"

רז: "אולי סבתא נפצעה?"

אביב: "אבא, לא היית איתנו בטרקטור."

"מחזיק את עצמי, אני עונה ברוגע ומסביר בסבלנות", כתב אשר. "כך אני במשך שבוע, צמוד אליהן, לא עוזב, רק מחבק. דורון, שהיא הגיבורה בכל הסיפור, החזיקה אותן 49 ימים בשבי עם עין אחת פקוחה בלילה שלא יופרדו. הגוף והנפש של שנינו תשושים. אבל כרגע זה לא מה שחשוב, הסיפור עוד יסופר. כרגע חשובים אחינו ואחיותנו שעדיין מוחזקים בשבי.

"גדי מוזס (79) מהמבוגרים שבחטופים, לו רז ואביב קוראות "סבא גדי" כי הוא בן זוגה של חמותי ז"ל מזה 20 שנה. אבא, סבא, אח, שאיבד את זוגתו שאהב כל כך, וכעת הוא עוד שם, חטוף. כפיר ביבס (11 חודשים) הצעיר שבחטופים, התינוק המתוק שאי אפשר לישון בלילה בגלל שהוא ואחיו אריאל מוחזקים שם בשבי, לאחר שסבא וסבתא נרצחו ואמא ואבא נחטפו. בלתי נסבל, בלתי מתקבל על הדעת. כולם מגדול ועד קטן, הם אחים ואחיות שלנו, הילדים שלנו, התינוקות שלנו, מי היה מאמין שייחטפו? אסור לעצור, אסור לנשום, עד שהם בבית!"

חטוף נוסף שהשתחרר הוא הילד איתן יהלומי בן ה-12. יהלומי סיפר למשפחתה של שני גורן שעדיין נמצאת בשבי על התנהלותה שם.

"משמח לדעת שהיה לה שם תפקיד, שהיה לה למי לדאוג בשבי", סיפרה אחותה בראיון לחדשות 12. "איתן סיפר ששני הייתה מביאה לו חלק ממנת האוכל שהייתה מקבלת, כיון שהוא בגיל ההתבגרות ורעב יותר. כששמעתי את זה הבנתי ששני עדיין איתנו, עדיין מתפקדת.

"הימים האחרונים קשים מאוד, סוג של התעללות נפשית. לחכות לרשימה, לבדוק מי יוצא. כולנו שמחים על כל אחד שמשתחרר, ויחד עם שני נותרו בשבי עוד הרבה אנשים וחייבים להחזיר את הכולם. אני חוששת שהתנאים שלהם יורעו אחרי הפסקת האש, מלחיץ מאוד לחשוב על מצבם הרפואי ומצבם הנפשי. הימים עכשיו מורטי עצבים ומלחיצים".

"בין עשרה לשבעה עשר אחוז, גם הרכב המזון שהם קיבלו לא אופטימלי, בטח לא לילדים" אומרת פרופ' רונית לובצקי, מנהלת מחלקת ילדים בית חולים דנה - דואק. "בשילוב עם העובדה ששהו במקום ללא אור. אנחנו נותנים את הדעת על הקומביניציה הזאת והילדים עוברים הערכה תזונתית כדי לדעת לתקן את החוסרים שלהם. בילדים זה חשוב מאוד לא רק בהיבט של קלוריות אלא גם של התפתחות".