שמע ישראל: הקריאה שגרמה לתושבי הדרום לפתוח את דלתות הממ"ד

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

אלחנן קלמנזון הי"ד נהרג יום לאחר השבעה באוקטובר כאשר הגן על תושבי קיבוץ בארי. בעיתון "שיחת השבוע" התראיין, אביו הרב בנימין-יוסף קלמנזון, על בנו המיוחד: 

"הרב בנימין-יוסף קלמנזון מדבר על החיבור המיוחד שנוצר בין משפחתו לתושבי קיבוץ בארי, לאחר שבנו, אלחנן הי"ד, מסר את נפשו למען חילוצם.

תעודת זהות: הרב בנימין-יוסף קלמנזון, בן 66, נשיא ישיבת עתניאל, שבה לומדים כיום מאות תלמידים. ייסד את הישיבה ועמד בראשה שנים רבות. בטבח שמחת תורה איבד את בנו אלחנן-מאיר הי"ד, שזכה להציל תושבים רבים מקיבוץ בארי, תחת אש תופת.

ההחלטה: אנחנו גרים בעתניאל, ומתגוררים אצלנו לא מעט אנשי ביטחון. עם פרוץ האירועים קיבלנו עדכונים ראשונים, אך לא קלטנו את היקפם. בני הגדול, אלחנן, בני מנחם – רב בישיבה בעתניאל, ונכדי איתיאל, החליטו לצאת לקיבוץ בארי, בניסיון להציל את אחינו מן התופת, וזאת אחרי שארגנו את שכבת ההגנה של עתניאל.

הודעה אחרונה: במשך כיממה חילצו בניי ונכדי יותר ממאה תושבים מבארי. ביום ראשון, לקראת עשר בבוקר, כתבתי לאלחנן שאולי אבוא לסייע להם. הוא כתב לי שתי מילים: 'אל תבוא'. בשעה 10:15 השיגה אותו אש המרצחים במארב והוא נהרג, אחרי שש-עשרה שעות רצופות של לחימה.

אנושיות: שמענו עדויות רבות ומרגשות על פעילות ההצלה המופלאה שלהם. אלחנן הציע לכל משפחה שחילץ לקחת את הפריטים החשובים לה ביותר. הייתה אישה מבוגרת שבני ביקש להמתין עד שתמצא את מכשיר השמיעה שלה, מכיוון שבלי המכשיר יהיה קשה לתקשר איתה. כל הצוות המתין בלב התופת עד שהמכשיר נמצא.

שמע ישראל: תושבי בארי לא מיהרו לפתוח את דלתות הממ"ד, מכיוון שמחבלים שרצו ביישוב וניסו בדרכי עורמה לשכנע את המתבצרים לפתוח את הדלתות ואז חטפו אנשים או ירו לעברם. כש'צוות אלחנן' ביקש ממשפחות לפתוח דלתות, סירבו בתחילה. בניי החליטו לצעוק פסוק שפתח את הלבבות וגם את הדלתות: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".

בשקט: אלחנן היה איש ביטחון ובן תורה. מסור עד קצות ציפורניו לביטחון המדינה ועם ישראל. טיפל בהגנת יישובים ובאירועי טרור רבים. היה מומחה להגנת יישובים ומומחה ללוחמה בטרור. היה בעל ידע גדול מאוד בתורה ובחסידות. פעל בשקט, על-פי דברי חכמינו "אמור מעט ועשה הרבה". רק אחרי שנים, כשקיבל אות הוקרה, נודע לנו שהוא עובד במחלקת ביטחון חשובה מאוד במוסד.

התודה: תושבי בארי מוקירים מעל ומעבר את תרומת ההצלה של 'צוות אלחנן', וטורחים להזכיר זאת פעמים רבות. בני ונכדי רואים בתושבי בארי גיבורים גדולים – על הדרך שבה התמודדו ביום הטבח, כשהם מסתתרים בתוך הבתים הנשרפים, ואוחזים במנעולים של דלתות רותחות, בעוד המרצחים יורים עליהם. הם ראויים להוקרה על גבורתם.

קירוב לבבות: הקשרים שנוצרו בינינו ובין תושבי בארי הם הקשרים שצריכים להיות בין יהודים. אנחנו משוכנעים שאילו חלילה וחס, לא עלינו, זה היה הפוך, הם היו עושים אותו דבר ומצילים אותנו. אולי מישהו יצקצק בלשונו, אבל לנו זה ברור מאוד. יש לקוות שהתהליך הזה של הקירוב והאיחוד יימשך.

להתווכח נכון: מותר שדעותינו יהיו שונות, מותר גם להתווכח, אבל צריך לדעת איך לנהל את הוויכוח. אין בעיה עם מחלוקות, אבל יש בעיה עם הדרך שאנשים מסוימים מנהלים אותן.

להפיק לקחים: לצערנו קיבלנו שיעור מהסוג שקיבלו תלמידיו של רבי עקיבא. כדאי שנסיק את המסקנות מהר ככל האפשר. מוכרחים להישאר תמיד מאוחדים, על אף הוויכוחים. גם בין בני-זוג יש דעות שונות, ולא תמיד מסכימים על הכול, אבל בסופו של דבר עושים כל מאמץ לשמור על השלום, החיבור והאחדות".