"התחלתי לכתוב הספד ואז הוצאתי את זה מהראש": קרובי המשפחה של החטופים שגופותיהם הוחזרו - מספרים

חנן  יבלונקה הי"ד הוא אחד האנשים שגופתו הוחזרה לקבר ישראל מרפיח.

אביו, ראובן יבלונקה, מספר: על פרטי המקרה של חנן ז"ל:

"באותו קטע בכביש 232 יש תחנת דלק. החתן שלי שי הכריח אותם להוציא את המצלמה. רואים את האוטו של חנן נוסע ועוקפת אותו איזו פולקסווגן לבנה, זוג צעיר שברחו מהמסיבה, שפגעו טיפה באוטו. האוטו נעצר. חנן נעצר. חנן בכלל לא נהג באוטו, כנראה שהם היו שתויים. הוא יצא, הסתובב, הלך לראות מה קורה. רואים יריות.   

"יש לי גם תמונה של חנן שוכב בטויוטה בעזה, מהיום הראשון. כנראה שכבר לקחו אותו מת. לפני שבועיים. לא אגיד ממי, אל תשאלו שאלות כי לא אענה", הוא אומר על קבלת הפרטים הללו. "הצבא עשה עבודה - אנשי המודיעין, המילואימניקים. הם נלחמו, אבל הם לא יכולים לתת מידע למשפחה".   

על רגע הגילוי הקשה הוא מספר:

"זה הזוי. בשבע בבוקר קיבלתי הודעות: 'זה אתה? זה אתה?'. מה אני? לא הבנתי מה קרה פה. התקשרתי לאורית, הבת שלי. היא אמרה: 'אתה ער, אבא? לא רציתי להתקשר אליך. יש ברשתות שחנן נרצח ושהגופה שלו בתל אביב, באבו כביר'.   

"לא עברו ארבע דקות והתקשרה אליי הקצינה המלווה שלי: 'יבלונקה, אנחנו באים אליך הביתה'. אמרתי לה: הבנתי כבר, אל תמהרו. אני כבר מקבל הודעות. איך לא הייתם אצלי מתחת לבית ב-02:00-03:00 לפנות בוקר, כשהביאו אותו לאבו כביר? כל העולם יודע ואנחנו גילינו מהרשתות?".  

יחד עם חנן, חולצה גם גופתו של מישל ניסנבאום הי"ד. הוא נחטף כי יצא לחלץ את הנכדה הקטנה שלו מרעים.

ביתן הבכורה, חן, ספדה עליו:

"בסוף השבוע ההוא היה טעם מר. מהשנייה שהמחבלים ענו לנייד שלך ידעתי שהחיים לא יחזרו. הילדים יגדלו ויזכרו איזה סבא גיבור אתה, שלא פחד מהמחבלים והציל אנשים בדרך. בזכותך הם כאן. אני אוהבת ומתגעגעת, תנוח. עכשיו אתה בבית. עשינו הכל כדי שכולם יכירו אותך. סליחה שלא הספקנו להחזיר אותך".   

אחייניתו, איילה, אמרה:

"התפללתי שחטפו אותך חי, וקיוויתי שיגידו לי שלא סבלת. בחודשים האחרונים התחלתי לכתוב הספד ואז הוצאתי את זה מהראש, הייתה לי תקווה שתחזור. היית עבורי כמו אח גדול. היית דמות משמעותית. אתה כל כך חסר לי. כבר לא תהיה הראשון שמברך אותי ביום ההולדת. אני אוהבת אותך".