תפילה לאמירה בערב ראש השנה

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אִם עָמַדְתִּי לְפָרֵשׁ חֲטָאַי שֶׁחָטָאתִי כְּנֶגְדְּךָ, יִכְלֶה הַזְּמַן וְהֵם לֹא יִכְלוּ. לָכֵן, עָלַיִךְ נַפְשִׁי, אֲקוֹנֵן בְּלֵב מַר: כֵּיצַד הוֹצֵאתִיךְ מִמְּקוֹר מַיִם חַיִּים עַל יְדֵי עֲוֹנֹתַי? כֵּיצַד לֹא חַסְתִּי עַל נִשְׁמָתִי, הַנִּקְרֵאת לְבוֹרְאָהּ בַּת יְקָרָה, וּמִלֵּאתִיהָ סְחִי וּמִאוּס?

אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מָה אֶעֱשֶׂה לְמָחָר, בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ, בּוֹ אַתָּה יוֹשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת עוֹלָמְךָ? שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם חָלִים וְרוֹעֲדִים מֵאֵימַת דִּינְךָ – קַל וָחֹמֶר נֶפֶשׁ חוֹטֵאת כָּמוֹנִי, שֶׁחָטָאתִי נֶגְדְּךָ וְהִכְעַסְתִּיךָ בְּכָל רֶגַע. אוֹי לִי בְּעֵת שֶׁחוֹשֶׁבֶת (לגבר: חוֹשֵׁב) אֲנִי שֶׁבִּימֵי זִכָּרוֹן הָאֵלּוּ נִכְתַּב וְנֶחְתַּם כָּל אָדָם, לְכָל מַעֲשָׂיו וּמִקְרָיו בַּשָּׁנָה הַבָּאָה: אִם יִחְיֶה אֶת שְׁנָתוֹ בְּכָבוֹד, וְאִם חָלִילָה לֹא יִחְיֶה; אִם שָׁלוֹם וּבְרִיאוּת יִהְיוּ לוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה, אוֹ יְדִינוּהוּ, חָלִילָה, בְּיִסּוּרִים וְחֹלִי. כָּל מַעֲשֵׂי אָדָם, טוֹבִים כְּרָעִים, נִשְׁקָלִים בְּפֶלֶס וּבְמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט, לִרְאוֹת אֵלּוּ מֵהֶם יִכְבָּדוּ. וּמָה טוֹב לוֹ לָאָדָם שֶׁמַּעֲשָׂיו הַטּוֹבִים יַכְרִיעוּ בְּמִשְׁקָלָם אֶת מַעֲשָׂיו הָרָעִים!

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! לִבִּי נָמַס בְּקִרְבִּי וְרַעַד עוֹבֵר בְּכָל אֵיבָרַי, בְּהַבִּיטִי עַל עַצְמִי לִפְנֵי יוֹם הַדִּין וַאֲנִי מְלֵאָה (לגבר: מָלֵא) בַּעֲווֹנוֹת. וְאִם תִּשְׁקֹל מַעֲשַׂי הַטּוֹבִים לְעֻמַּת עֲוֹנֹתַי, יַכְרִיעוּ הָעֲווֹנוֹת אֶת הַכַּף לְרָעָתִי. אֶלָּא בְּיוֹדְעִי כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ" אָדָם שֶׁאֵינוֹ מִתְוַדֶּה עַל כָּל עֲוֹנֹתָיו יֵעָנֵשׁ עֲלֵיהֶם; "וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחָם" אַךְ הַמִּתְוַדֶּה עַל עֲוֹנֹתָיו, וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה עֲלֵיהֶם, מְרַחֵם עָלָיו יוֹצְרוֹ וּמוֹחֵל לוֹ עֲוֹנֹתָיו. לָכֵן מִתְוַדָּה אֲנִי עַל עֲוֹנֹתַי שֶׁעָוִיתִי לְפָנֶיךָ, וּמְקַבֶּלֶת (לגבר: וּמְקַבֵּל) אֲנִי עָלַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה, הַשֵּׁם הַטּוֹב, מְחֹל לִי עֲלֵיהֶם, וְאַל תָּשִׁיב תְּפִלָּתִי רֵיקָם, וְהַאֲזֵן כָּל תְּפִלּוֹתַי וּבַקָּשׁוֹתַי, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתָּ לִתְפִלַּת חַנָּה, אֵם שְׁמוּאֵל, וְשִׂמַּחְתָּהּ בְּכָל מְבֻקָּשָׁהּ. וּתְזַכֶּה אוֹתִי וְאֶת בַּעְלִי (לגבר: וְאֶת אִשְׁתִּי) וְאֶת זַרְעִי בְּמִשְׁפָּט יוֹם הַדִּין הַזֶּה, וְתִכְתְּבֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים, לִבְרִיאוּת וּלְפַרְנָסָה בְּכָבוֹד מִיָּדְךָ הַמְלֵאָה וְהָרְחָבָה, וְשֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְמַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, וְנִזְכֶּה לְגַדֵּל בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ בְּלִי שׁוּם צַעַר וְיִסּוּרִים, וְיֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה לְפָנֶיךָ, וְנִזְכֶּה לְבִיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.