"העינוי הוא פשוט גיהינום": החטופה בעדות קשה וכואבת
"להיות לצד המחבלים, לא לראות אור, לא לנשום כמו שצריך, לרעוד בגוף. ומה שמטריד אותי זה בעיקר הילדות ששם. תחשבו מה עובר עליהן"

בעדות קשה ביותר, מספרת החטופה ששהתה 53 ימים בשבי חמאס ושוחררה, מירב טל, פרטים על תקופת השבי.
"הייתי 53 ימים בשבי", היא אומרת, "נחטפנו מקיבוץ ניר עוז מהבית, עם פיג'מה. שני ילדיו של בן זוגי, בני 13 ו-16, נחטפו גם. הם היו לבד. לבד עם מחבלים 52 יום. הרעיבו אותנו כל הזמן, לא היה לנו מים, לא היה חשמל. זה לא פחד, זה אימה להיות שם. איימו עלינו כל הזמן עם נשקים. היינו עושים שירותים אחד על השני".
"אי אפשר להוריד את המים כי אין מים, איימו עלינו, לקחו אותנו שמונה שעות עם שקית ניילון על הראש, מסקינטייפ סגור ושמיכה על הפנים והצוואר. ככה ברכב, שמונה שעות עם שישה מחבלים ברכב. לא יכולנו לדבר ולא להגיד שכואב לי הצוואר ואני לא יכולה לנשום. 8 שעות נסענו כך ברכב כדי להגיע לבית חולים נאסר, ושם היינו אצל החמאס עוד חמישה ימים. אני הוחזקתי על ידי הג'יהאד האיסלאמי".
היא מוסיפה בכאב:
"אני כבר לא מבינה איך עדיין לא שוחררו החטופים. אנחנו לא יכולים להשתקם, מי שחזר לא יכול להשתקם, כי חלק מהאחים שלנו עדיין יושבים שם בשבי. וזה ילדות צעירות וזה גברים מבוגרים וזה ילדים קטנים שעדיין שם. העינויים הם ללא הפסקה, העולם צריך לעשות הכול כדי להוציא משם את האנשים".
עוד היא אומרת:
"בן זוגי עדיין חטוף ונמצא בעזה, רצחו אותו בקיבוץ וחטפו גופה, ואני רוצה לספר לכם איך ידעו שהוא נרצח. סליחה, הראו לי סרטון של בלתי מעורבים שמרביצים לו, בועטים בו ואבא לוקח ילד בן 8 כדי שיבעט בגופה. זה הבלתי מעורבים שנמצאים בעזה, אז לי היה נס, אבל מבחינתי הנס לא הושלם עד שכולם יחזרו. אנחנו באמת לא יכולים להשתקם. הילדים שלי מלווים אותי במשך שנה, הם לא יכולים ללמוד, הם לא יכולים לעשות שום דבר וכל מי שחזר לא יכול לחזור לתפקוד".
היא טוענת כי החטופים צריכים להיות מוכרים כנפגעי פעולות איבה:
"לא מכניסים אותם, הם לא כלולים. אני רוצה לספר לכם שכל יום אני קמה ב-3-4 לפנות בוקר כי יש לנו סיוטים. אי אפשר לישון כשאחרים לא חזרו, ילדים קטנים מקבלים התקפי חרדה, לא יכולים לחזור לשגרת בית ספר. העינוי הוא פשוט גיהינום. להיות לצד המחבלים, לא לראות אור, לא לנשום כמו שצריך, לרעוד בגוף. ומה שמטריד אותי זה בעיקר הילדות ששם. תחשבו מה עובר עליהן. ומספיק כבר עם דיבורים, צריך מעשים".
מחוברים רק לקבוצת ווטסאפ אחת מבית מוקד תהילים ארצי? יש לנו 4! לחצו על אחת מהן להצטרפות:
פרק תהילים יומי | הסגולה היומית | הלכה יומית לנשים | החיזוק היומי המעוצב
אנטישמיות בעולם: "רצח עם סכין, הפעם זה הסתיים בנס"
משרד החינוך לגבי דוכני התפילין: "הנחת תפילין היא חלק בלתי נפרד"
מה אמר חוקר עשרת השבטים הנעלמים לינוקא?
המוהל שנפטר באמצע ברית המילה: "הוא היה זורח וקורן"
הכבאי האמיץ: "ניגשתי מיד אל ארון הקודש"
הצתת בית הכנסת בירושלים: "מזכיר ימים אפלים בהיסטוריה היהודית"
אורי מגידיש משחזרת: "אני צועקת בעברית, אני לא יודעת למה, אבל הרגשתי שזה חילוץ"
אולי מצאתם את התפילין של דניאל יהודה ז"ל?
הרב זילברשטיין: "ברור כשמש שאנו לפני ביאת המשיח"
התלמידים שנלחמים על היהדות בבית ספרם: "זכותי להניח תפילין"
שורד השבי בעדות קשה: "החליטו להכות אותי עם מוט ברזל"
שורדת השבי: "הייתי לבד, במנוסה מתמדת, בפחד מוות"
בעלה של צאלה גז הי"ד: "שאלתי שוב ושוב אם הם בטוחים שהיא מתה וכל פעם ענו לי כן"
שורד השבי מעיד: "שנה של גיהנום"
שורדת השבי בעדות כואבת: "אני יהודייה גאה ששרדה לבדה את השבי הנורא"
- © כל הזכויות שמורות