גם לך יש אדם יקר שהלך לעולמו בטרם עת? הקליקו כאן
ידועים דברי הטור - "והסוכות שאומר הכתוב שהושיבנו בהם, הם ענני כבודו שהקיפן בהם לבל יכה בהם שרב ושמש, ודוגמא לזה צוונו לעשות סוכות כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו, ואע"פ שיצאנו ממצרים בחדש ניסן, לא צונו לעשות סוכה באותו הזמן, לפי שהוא ימות הקיץ. ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל, ולא היתה ניכרת עשייתנו בהם שהם במצות הבורא יתברך, ולכן צווה אותנו שנעשה בחדש השביעי שהוא זמן הגשמים, ודרך כל אדם לצאת מסוכתו ולישב בביתו, ואנחנו יוצאים מן הבית לישב בסוכה, בזה יראה לכל שמצוות המלך היא עלינו לעשותה".
לכאורה, אף אחרי דברי הטור יש להבין מה הטעם בט"ו תשרי, למה לא לקבוע בראש חודש חשון – לדוגמא, ואז אפי' יותר קר, ויותר יהיה ניכר שיצאנו אך ורק מפני ציווי השם יתברך?
הגאון מוילנא, בביאורו על שיר השירים, מבאר את טעם ועניין חג הסוכות ביום זה, כך: על הפסוק "הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בו", מפרש הגאון מוילנא שהולך על חג הסוכות "הביאני המלך חדריו" – שציוונו להיכנס לסוכה, "נגילה ונשמחה בך" – זמן שמחתנו, ומה השמחה?
כשחטאו ישראל בעגל, נסתלקו ענני הכבוד. ומתי חזרו ענני הכבוד? ביום כיפור נתבשר משה רבינו "סלחתי כדבריך". למחרת, בי"א בתשרי, בישר את העם על הסליחה, וציווה בפרשת ויקהל על בניית המשכן, בימים י"ב-י"ג בתשרי התנדבו כל העם כסף וזהב ועצים לבניית המשכן, עד שהורה משה להפסיק מלהביא. בי"ד תשרי שקל משה את כל הכסף והזהב, וציווה לבעלי המלאכה איך לעשות כל דבר. בט"ו בתשרי התחילו לבנות את המשכן. תכף בתחילת בניית המשכן חזרו ענני הכבוד לשרות מעל בני ישראל.
בזה מובן היטב שדווקא ביום ט"ו תשרי שייך לעשות את חג הסוכות כזכר ליום שבו חזרו העננים לשכון. וזהו "זמן שמחתנו" כיוון שביום זה ראו בחוש שהקב"ה סלח להם על העוון, בזה שהשרה עליהם את העננים, וזהו בעצם שמחה על הסליחה שקבלו ביום כיפור.
ולכן נקבע השמחה לדורות שגם אנו שמחים על מחילת העוון שהיה לנו ביום הכיפורים, וכשנכנסים אנו לסוכה הרי מוקפים אנו ב"ענני הכבוד" ", כאות וכזכר לסליחה ולמחילה שזכינו וע"כ אפשר לשמוח בחג הסוכות כמו שמביא רש"י "מי שנכפר חטאו שמח".
נזכה לקבל את החג מתוך שמחה, אשר ישפיעו עבורו שמחה לכל השנה כולה.
הרב מנדל
לכאורה, אף אחרי דברי הטור יש להבין מה הטעם בט"ו תשרי, למה לא לקבוע בראש חודש חשון – לדוגמא, ואז אפי' יותר קר, ויותר יהיה ניכר שיצאנו אך ורק מפני ציווי השם יתברך?
הגאון מוילנא, בביאורו על שיר השירים, מבאר את טעם ועניין חג הסוכות ביום זה, כך: על הפסוק "הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בו", מפרש הגאון מוילנא שהולך על חג הסוכות "הביאני המלך חדריו" – שציוונו להיכנס לסוכה, "נגילה ונשמחה בך" – זמן שמחתנו, ומה השמחה?
כשחטאו ישראל בעגל, נסתלקו ענני הכבוד. ומתי חזרו ענני הכבוד? ביום כיפור נתבשר משה רבינו "סלחתי כדבריך". למחרת, בי"א בתשרי, בישר את העם על הסליחה, וציווה בפרשת ויקהל על בניית המשכן, בימים י"ב-י"ג בתשרי התנדבו כל העם כסף וזהב ועצים לבניית המשכן, עד שהורה משה להפסיק מלהביא. בי"ד תשרי שקל משה את כל הכסף והזהב, וציווה לבעלי המלאכה איך לעשות כל דבר. בט"ו בתשרי התחילו לבנות את המשכן. תכף בתחילת בניית המשכן חזרו ענני הכבוד לשרות מעל בני ישראל.
בזה מובן היטב שדווקא ביום ט"ו תשרי שייך לעשות את חג הסוכות כזכר ליום שבו חזרו העננים לשכון. וזהו "זמן שמחתנו" כיוון שביום זה ראו בחוש שהקב"ה סלח להם על העוון, בזה שהשרה עליהם את העננים, וזהו בעצם שמחה על הסליחה שקבלו ביום כיפור.
ולכן נקבע השמחה לדורות שגם אנו שמחים על מחילת העוון שהיה לנו ביום הכיפורים, וכשנכנסים אנו לסוכה הרי מוקפים אנו ב"ענני הכבוד" ", כאות וכזכר לסליחה ולמחילה שזכינו וע"כ אפשר לשמוח בחג הסוכות כמו שמביא רש"י "מי שנכפר חטאו שמח".
נזכה לקבל את החג מתוך שמחה, אשר ישפיעו עבורו שמחה לכל השנה כולה.
הרב מנדל
תפילות מומלצות:
זקוקים לרפואה? פרקי תהילים לרפואה
מייחלים להצלחה? תהילים להצלחה
רוצים להודות לה'? קראו מזמור לתודה
לקראת ניתוח לא פשוט? תהילים להצלחה בניתוח
מכירים אדם יקר שחלה במחלה? סגולת הרב כדורי זצ"ל למחלת הסרטן
הפרנסה לוחצת? פרקי תהילים לפרנסה וגם פרשת המן
תפילה עוצמתית וסגולתית - נשמת כל חי וגם פיטום הקטורת וגם התיקון הכללי
אדם יקר לכם הלך לעולמו? תפילה לעילוי נשמת נפטר
סגולה גדולה לכל דבר - תהילים קי"ט
חוששים מעין הרע? תפילה נגד עין הרע
דרגו את המאמר:
ממוצע 4.8 (87 מדרגים)תכנים שיעניינו אותך
מאת מוקד תהילים ארצי
