אלו התחומים המרכזיים בהם הביאה התורה ברכה לכל העולם

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בטורו הקבוע בעיתון "בשבע" פרסם הרבאליעזר מלמד את דבריו הקשורים לשבועות.

המאמר לפניכם:

"אמרו חכמים שהעולם היה תלוי ועומד עד יום השישי בסיוון, אם יקבלו בו ישראל את התורה - יתקיים, ואם לא יחזור לתוהו ובוהו (שבת פח, א). זאת מפני שבלא התורה העולם לא היה יכול להגשים את ייעודו. הוא היה נשאר משועבד לכבלי היצרים, בלא יכולת להתחיל תהליך של תיקון מוסרי שיביא אותו אל גאולתו.

נדגים את השפעתה העצומה של התורה בשלושה תחומים:

א) בזכות הדרכת התורה ערך הנישואין התבסס בעולם כולו. בלא התורה, תופעות של נישואים תוך גילוי עריות בתוך המשפחה היו רווחות. לכן הוצרכה ההלכה להורות שאח ואחות, אב ובתו או אם ובנה שהיו נשואים והתגיירו, צריכים להיפרד.

ב) ביטול העבדות: אחד העקרונות שהתורה מלמדת אותנו הוא שהתיקון דורש תהליך עמוק, וכל עוד לפי התודעה השלטת הנשענת על המציאות, קיום העבדות הכרחי לקיומם של בני אדם רבים, כי בלא העבדות העניים היו מתים ברעב, ובני עם שהובס היו מוצאים להורג - אין התורה מורה לבטל את העבדות. אבל התורה מורה להתייחס בכבוד לעבד, שיש בו נשמה, ולשמור על זכותו לחיות ולקיים את מצוות ה'. לא זו בלבד, אלא שהתורה עצמה ניתנה לעם של עבדים שבדבר ה' יצאו לחירות. כך בתהליך הדרגתי העולם התקדם לביטול העבדות.

ג) באותם הזמנים המלכים קבעו את החוק ויכלו להטותו כרצונם, והשופטים הפלו במשפט את החזקים והעשירים. בתהליך הדרגתי התקבלה המצווה שהמשפט צריך לעשות צדק שווה לכול, ואסור להפלות דל ואביון במשפט. ואף המלך עצמו כפוף לחוק, ועל כן עליו לכתוב לו ספר תורה שיהיה צמוד אליו כל ימי חייו ולא יסטה מהדרכותיו.

המשבר בעת החדשה

לאחר שהתורה כבר השפיעה רבות על העולם, דרך הדתות שקיבלו חלק מערכיה (נצרות ואסלאם), ודרך הוגי הדעות השונים שפיתחו את תורת המדינה ואת תורת המוסר לאורה של התורה, נדמה היה לרבים מהיהודים שעם ישראל סיים את תפקידו. אין עוד צורך לדבוק בזהות היהודית ולשמר את תודעת הגלות, ואפשר להצטרף לעמים הנאורים ודרכם להמשיך לתקן את העולם לאור מוסר התורה והנביאים. כך התחיל תהליך חמור ומסוכן של חילון והתבוללות, והגיעה המהפכה הקומוניסטית ואחריה השואה. גם במדינות הדמוקרטיות החל תהליך מסוכן של התפרקות המשפחה, הזהויות והערכים, עד שברור לרבים שהעולם עוד רחוק מתיקונו. אולם עדיין, בלא הבנת התורה בגדלות, תהליך ההתבוללות נמשך...

חג השבועות

יהי רצון שנזכה בחג השבועות הבא עלינו לטובה לשוב ולהתקשר אל התורה הקדושה, וכל אחד לפי המתאים לו יוסיף קביעות בלימוד התורה, ומתוך כך נבין את ייעודנו הלאומי - ליישב את הארץ, לעשות צדקה ומשפט, לנצח את אויבינו ולהביא ברכה לעולם.

יום טוב שני של גלויות

תיקנו חכמים שבחוץ לארץ יקיימו כל חג במשך יומיים. יסוד התקנה בכך שמועד החג תלוי בקידוש החודש, וכיוון שבגולה לא ידעו מתי קידשו בארץ את החודש, ב־30 לחודש הקודם או ב־31, תיקנו שינהגו שני ימים מחמת הספק. אולם היה לתקנה זו גם יסוד רוחני. עיקר גילוי קדושת ישראל והחגים בארץ ישראל, ואילו בחוץ לארץ כדי לקלוט את קדושת החג צריכים לקיימו במשך יומיים. משל לפנס שכאשר הוא מאיר למקום קרוב, אורו חזק וממוקד בשטח קטן, וכאשר הוא מאיר למקום רחוק, אורו נחלש ומתפזר על שטח גדול. כך אורם של החגים מתגלה בארץ ישראל ביום אחד ממוקד, ואילו בחוץ לארץ אורם נחלש ומתפשט על פני יומיים (דרך מצוותיך קיד, א).

יום טוב שני לבני חו"ל שנמצאים בארץ

נחלקו הפוסקים בדין תושב חו"ל שעלה לביקור בארץ. יש אומרים שכאשר הוא בארץ, דינו כבן ארץ ישראל ויעשה יום טוב אחד בלבד (חכם צבי קסז; שולחן ערוך הרב תצו, יא), ולדעת רוב הפוסקים, כיוון שמקום מגוריו בחוץ לארץ, גם כשהוא מבקר בארץ דינו כבן חוץ לארץ, וכן נוהגים למעשה (ברכי יוסף תצו, ז; משנה ברורה תצו, יג).

ואף שמעיקר הדין היה אפשר להקל, הואיל ודין יום טוב שני מדברי חכמים והכלל שספק דרבנן לקולא, התקבל המנהג להחמיר על פי הכלל שנוהגים כדעת רוב הפוסקים. וכיוון שכך המנהג, בני חו"ל שנמצאים בארץ ביום טוב שני של גלויות אף מברכים את הברכות המיוחדות ליום טוב.

אולם נראה שכאשר יש למבקר זיקה עמוקה לארץ, וממילא יש סיכוי מסוים שיבחר לעלות לארץ, בעת שהוא בארץ עליו לנהוג כמנהג ארץ ישראל.

בעלי הזיקה הפטורים מיום טוב שני

א) העולה לארץ למשך שנת לימודים, שהייתו הארוכה בארץ הופכת אותו לבן ארץ ישראל במשך שהותו, ובכל פעם שיבקר בארץ, ינהג יום אחד בלבד.

ב) המבקר מעת לעת בארץ, כאשר ביקוריו יצטברו לשנה, הרי שהוא כבר קצת בן המקום, ומעתה במשך החגים שישהה בארץ ינהג יום אחד בלבד.

ג) העולה לביקור בארץ ובכוונתו לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, גם אם הוא מבקר למשך זמן קצר ויעברו עוד שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו, במשך שהייתו בארץ ינהג כבן הארץ.

ד) מבקר שיש לו ילדים או הורים שעלו לארץ, נחשב כבעל זיקה לארץ, ובמשך שהייתו בארץ ינהג כבן הארץ.

ה) הקונה דירה בארץ ישראל כדי לגור בה במשך ביקוריו, אף על פי שביקוריו עוד לא הצטברו לשנה, בזכות דירתו בשעה שהוא בארץ דינו כבן ארץ ישראל.

ו) יורד שקבע את ביתו בחוץ לארץ, אפילו הוא מתגורר שם עשרות שנים, כיוון שבמשך תקופה משמעותית מחייו התגורר בארץ, כל זמן שיש סיכוי כלשהו שיחזור לארץ, בעת שהוא מבקר בארץ ינהג כבני ארץ ישראל.

אומנם כשהם בחוץ לארץ, כיוון שבפועל עיקר דירתם בחוץ לארץ, דינם כבני חוץ לארץ לכל דבר, וחובה עליהם לקיים יום טוב שני של גלויות (דינים אלו התבארו בפניני הלכה מועדים ט, ח).

הלכות לנשאר ער כל הלילה

הנשאר ער כל הלילה צריך ליטול ידיים לפני תפילת שחרית. למנהג יוצאי ספרד לא יברך על הנטילה, ולמנהג יוצאי אשכנז ההמלצה להתפנות לפני התפילה ולנגוע באחד המקומות המכוסים שבגוף שמאז הרחצה הקודמת הזיעו בו מעט, ובכך יתחייב בנטילת ידיים בברכה.

ברכות התורה: המנהג הרווח כדעת רבנו תם, שגם מי שלא ישן כלל בכל היממה הקודמת, כיוון שבא להתפלל שחרית של היום החדש, יברך את ברכות התורה. והרוצה לצאת ידי כל הדעות, ישמע את הברכות מחברו ויכוון לצאת בכך.

ברכות השחר: גם הנשאר ער כל הלילה מברך את כל ברכות השחר, מפני שברכות אלו נתקנו על כלל הטובה שיש בעולם ולאו דווקא על טובתו האישית של המברך.

אומנם יש אומרים שמי שלא ישן לא יברך 'אלוקיי נשמה' ו'המעביר שינה', ולכן לכתחילה אם יש שם מי שישן ועומד לברכן, עדיף לשומען ממנו ולכוון לצאת בכך. ואם לא, יברכן בעצמו. ויוצא אשכנז שיודע שמנהג אביו שלא לברכן בעצמו, לא יברכן.

זמן הברכות: על פי ההלכה אומרים את ברכות השחר וברכות התורה סמוך לתפילת שחרית. ועל פי הקבלה נוהגים לומר את ברכות השחר אחר חצות הלילה, ואת ברכות התורה אחר עמוד השחר.

אכילה ושתייה בלילה ולפני תפילת שחרית

במשך הלילה מותר לאכול ולשתות בלא הגבלה. ומשיגיע לחצי השעה הסמוכה לעמוד השחר אסור לקבוע סעודה, שמא ייגרר בסעודתו. בכלל זה גם אסור לאכול פת או עוגות בשיעור של יותר מכביצה, אבל מותר לאכול בלא קביעת סעודה ירקות ופירות ותבשילי מזונות בלא הגבלה.

משעה שיעלה עמוד השחר, אסור לאכול דבר וכן אסור לשתות משקה מוטעם, ואפילו מי שהתחיל לאכול או לשתות לפני כן - צריך להפסיק. רק מים מותר לשתות לאחר שעלה עמוד השחר (ומי שנצרך לקפה כדי לכוון בתפילה, רשאי לשתות קפה בלי סוכר לפני התפילה). זמן עמוד השחר בחג השבועות השנה הוא בשעה 4:06".