אמן הכלייזמר המפורסם: "מנגן לפי תווי פנים"

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בערוץ 7 פורסמה כתבו של אבנר שאקי שראיין את מוסא ברלין - נגן כלייזמר מוכר ומפורסם.

הוא מספר על תחילת דרכו המיוחדת:

"נולדתי למשפחה דתית עם שורשים חסידיים, אנשי תורה ועבודה. אבא שלי היה בעל תפילה והבית שלנו היה מלא בשירה, וכך התחברתי למוזיקה מגיל מאוד צעיר...

המוזיקה תמיד ליוותה אותי, ובכל המקומות שבהם גרתי ועבדתי המשכתי להופיע ולנגן בחתונות, אבל מאז שפרשתי לגמלאות אני מתפרנס רק מנגינה, וגם היום ברוך ה' אני מנגן מפעם לפעם. מבחינתי כליזמר זה בעיקר דרך חיים, זה משהו שלעולם לא נפסק".

"כליזמר זה תפיסת עולם, זה אורח חיים. זה דרך חיים יהודית שמתבטאת במוזיקה. יש אנשים שהנגינה היהודית היא ממש חלק מהם, וכזה היה רב שלמה קרליבך למשל. כשהוא הגיע לארץ נצמדתי אליו ולמדתי ממנו המון. ובכלל, בכלייזמר, לעומת מוזיקה קלאסית למשל, יש הרבה יותר חופש וזרימה. לפעמים שואלים אותי אם אני מנגן לפי תווים, ואני עונה שאני מנגן לפי תווי פנים, תווי הפנים של הקהל שעבורו אני מופיע".

הוא מציין כבדרך אגב כי "בגימטריא 'מוסא ברלין' יוצא קלרינט".

על הניגון בל"ג בעומר בילולה הוא מספר:

"למעלה מ-70 שנה שאני עולה למירון בל"ג בעומר, ולמעלה מ-60 שנה שאני מנגן שם, ופשוט אי אפשר לתאר במילים את השינוי שהילולא הזו עברה. במשך עשרות שנים הנגנים היחידים שהיו על ההר בל"ג בעומר היו שלושה - אקורדיון, אני ותופים. היינו עומדים ברחבה של הציון, והכל היה מאוד אינטימי. היינו מכירים רבים מהרוקדים, מי שרצה ניגון מסוים היה מבקש וגם ידענו שאנשים מסוימים מחכים לניגונים מסוימים. שום דבר לא היה מאורגן, הכל היה מאוד פשוט ועממי.

"התחלתי לעלות למירון בל"ג בעומר וז' באדר כשנה אחרי הבר מצווה, ועשר שנים לאחר מכן התחלתי לנגן שם. בשנים הראשונות אברום סגל ז"ל ניגן איתי עד שהתבגר, ובשלב מסוים החלפתי אותו. רק לפני כעשרים שנה התחילו להגיע נגנים נוספים, וזה רק הלך וגדל עם הזמן. המסורת הייתה, אפילו עוד לפני שאני התחלתי לנגן במירון, שאחרי שמתעייפים מהניגונים והריקודים בחצר הציון עולים לציון של רבי יוחנן הסנדלר, ומנגנים שירים שקטים יותר ומספרים סיפורים. היום מה שיותר מעניין אותי זה מה שקורה ברבי יוחנן, כי בחצר כבר אין אינטימיות. הפעם האחרונה שהיינו שם בצורה מסודרת הייתה בשנה של האסון, שהוא פצע שעד היום פתוח אצלי בלב".

עוד הוא מספר:

"את מירון הכרתי בזכות הרב משה צבי נריה, שהיה בין היתר ראש ישיבת כפר הרא"ה, בה למדתי. הרב נריה היה מאוד קשור למירון, והוא עודד אותנו לנסוע למירון בז' אדר, יום ההולדת והפטירה של משה רבינו, ובל"ג בעומר, ההילולא של רבי שמעון. וזהו, מאז כמעט לא פספסתי אף שנה במירון, כבר למעלה מ-70 שנה. בשנה של מלחמת ששת הימים לא הייתי, ושנה אחת הייתי בקראקוב, אבל זה היה נדיר מאוד שלא הגעתי. הרבה פעמים הציעו לי לנגן בחתונות בל"ג בעומר, אבל לא הסכמתי. באחת הפעמים הזוג אמר שהם ממש רוצים אותי אז סגרתי איתם שאני מנגן עד 11 בלילה ואחר כך הם מסדרים לי הסעה למירון".

על אסון מירון הוא אומר:

"זה אכן אירוע קשה מאוד, שהולך איתי עד היום. בשנה של האסון התכוננו להתחיל לנגן בציון רבי יוחנן הסנדלר, שנמצא מעל הציון של הרשב"י, וכל שנה בשעה מסוימת בלילה אנחנו מתחילים לנגן שם. היה עומס גדול ליד הציון וחיכינו שחלק מהחבר'ה שלנו יגיעו ופתאום התחלנו לשמוע ברמקול הנחיות והבנו שקורה משהו לא רגיל. מהר מאוד שמענו שיש פצועים אז חשבנו לנגן שירי תפילה ובקשות לרפואה, וכששמענו שיש הרוגים החלטנו להפסיק לנגן בכלל.

"אחד ההרוגים באסון, יונתן חברוני, זכיתי לנגן בחתונה שלו, ואחרי מה שקרה מצאתי את ההקלטה ושלחתי אותה לאלמנתו. הרבה אנשים מדברים על הסיבות למה שקרה, אז לדעתי, מעבר לכך שהכל מלמעלה, זה בעיקר קרה בגלל משחקים של אגו של אנשים שמנהלים דברים במירון. בגלל העומס הציעו לחלק מהחסידויות לעשות הדלקות באותו זמן, כדי לפצל את כמות האנשים, אבל הם לא הסכימו. רצו בלעדיות, כדי שבהדלקה שלהם כולם יבואו אליהם. אחרי שההדלקה של בויאן הסתיימה הרבה אנשים הלכו להדלקה של תולדות אהרון, ואז קרה האסון.

"כמובן שאסון מירון מעיב על החגיגות ונזכור ונזכיר אותו גם הרבה שנים קדימה, אבל עיקר העניין של מירון זה עבודת ה' בשמחה, וזה מה שבעיקר צריך להיות בתודעה שלנו לגבי המקום הזה. אנחנו חולמים על בניין בית המקדש ומאוד מצפים לו, ומה שקורה במירון זה סוג של הכנה למצוות העלייה לרגל שב"ה נזכה לה בקרוב. כמויות ענקיות של אנשים שמגיעות למקום אחד בזמן מסוים, ותפעול נכון של האירוע, זה משהו שאנחנו צריכים לתרגל - וזה קורה הרבה בזכות מירון. היום הדברים עובדים בצורה הרבה יותר מסודרת, וזה רק הולך ומשתפר. המקום הזה הביא ברכה רבה לעם ישראל עד כה, וב"ה כך ימשיך להיות כזה לאורך שנים רבות וטובות".