חסדי האשה המבוגרת: דבר תורה מהרב מנדל לפרשת ויקרא

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

היום ערב ראש חודש ניסן, הילולת הרב הקדוש מחבר הספר "תפארת שלמה" - רבי שלמה מרדומסק זי"ע.
מסופר עליו שפעם נכנס לבית מדרשו, הגיש כוס תה חם לאחד מחסדיו, ואמר שכעת ראה ברוח קדשו שלמעלה בשמים החשיבו מאוד אדם שעשה חסד עם הזולת, וזה הכריע את דינו לזכות. על כן מיד רץ לעשות חסד בבית המדרש, להביא כוס תה חם לאחד מלומדיה.
 
בספר "עשות חסד" מביא סיפור:
 
אשה אחת הייתה בירושלים. צדקת וחכמה, והייתה בוחרת לה מצוות שאין להן דורשים. לשעבר, כשהייתה בעלת נכסים - עשתה חסד בממונה: צדקה בסתר, חסד בצנעה, ואין אדם יודע במה עוסקת, אבל הכול יודעים שהיא בעלת מעשים, או מבקרת חולים, או שמכנסת ילדי ישראל לחלק להם מגדנות, כדי לענות ”אמן“ על ברכתם.
 
לאחר שהזדקנה מסרה כספה לחברה של גמ“ח. החברה מלווה וגובה, ומטפלת עם הלווים. משלא נשתייר לה מכספה אלא כדי מזונותיה, התחילה עושה חסד בגופה. מהלכת היא בסמטאות ירושלים, חגורה בסינר ארוך, כשהוא משתלשל עד לרגליה. מקושט הוא הסינר בשני כיסים, כיס אחד מימינו של סינר וכיס שני משמאלו. סדור תפלה בידה ושפתיה נעות ודובבות פסוקי תהלים.
 
את הילוכיה של יום היא מסיימת על יד הכותל המערבי וגומרת את התחנות הנאמרות על יד המקומות הקדושים.
ומה חסד בחרה לעשות בגופה הכפוף? מהלכת היא בשווקים וברחובות, וכונסת דפים שכותבים בהם שם השם או דברים קדושים הפזורים על הארץ, ומצילתן מן הביזיון. את הדפים האלו היא כונסת לכיס הימני שבסינורה. והכיס השני מה שימש לה? בכיס זה היא כונסת כול קליפה של פרי או ירק, או שברי זכוכית, או כל מכשול הזרוק ברשות הרבים, ובני אדם מצויים להיתקל בהם.
והיא - הזקנה - מרימה מן הארץ ומניחה אותן לכיס השמאלי שבסינורה, כדי שלא יכשלו בהן בני-אדם, ולא יחליקו התינוקות במרוצתן ויינזקו.
 
זקנה זו האריכה ימים, וקודם שנפטרה לבית עולמה, עלתה לבית-הדין אשר בחורבת רבי יהודה החסיד ובקשה לכתוב לה צוואתה. והיו תמהים: מה יש לה לצוות? שמא אוצר מצאה? כתבו לה, ולא הרבו לכתוב, שלא שאלה אלא בקשה אחת ויחידה: לאחר אריכות ימיה, כשתחזיר נשמתה לגנזי מרומים - ישתמשו בסינר שלה המקושט בשני כיסים, כתכריכים לגופה. הוא שימש לה בחיים והוא ישמש לה לאחר פטירתה... וכתבו, וחתמו ושלחו את צוואתה ל“חברה קדישא“.
 
לא יצאו ימים רבים, ונפטרה מתוך זקנה. הלכו אנשי ירושלים אחרי מיטתה וסיפרו בשבחה, ואב בית הדין מספיד אותה ומקריא את צוואתה...
לאחר ימים הופיעה בחלום לפני אב בית-הדין וספרה לו: ”בעולם האמת למעלה שקלו לה זכיותיה ושקלו את הכיסים במאזנים של פז. והיה כיס של שמאל, שהיה משמש להסיר מכשול - מכריע את הכל לחיי העולם הבא"...
 
שבת שלום וחודש טוב ומבורך.
"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל",
הרב מנדל