אלוקים יבקש את הנרדף: דבר תורה לפרשת וישלח, מאת הרב מנדל

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

בפרשת השבוע נאמר 'וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה, ואת לאה וילדיה אחרונים, ואת רחל ואת יוסף אחרונים'. וברש"י נאמר 'אחרון אחרון חביב', היינו שלפי סדר חביבותם - כך הרחיקם מעיניו של עשו.

הקשה בספר דברי יחזקאל: כיצד הותר ליעקב לעשות כן? הלא 'אין דוחין נפש מפני נפש'. אלא, מתרץ ה'דברי יחזקאל', שהרי כלל ידוע הוא כי 'אלוקים יבקש את הנרדף'; אפילו צדיק הרודף את הרשע. 

ומכיוון שהשפחות ובניהן היו נרדפים מבני הגבירות, ידע יעקב שעשו לא יוכל להרע להם, כי הקב"ה שומרם מכל משמר, לכן העמידן ראשונים. לאחריהם העמיד את לאה וילדיה, שיותר מסוכנים המה מבני השפחות, אבל לא כמו רחל, כי לא היו נרדפין כבני השפחות, אבל גם לא היו אהובות כרחל ובנה. ואת רחל ובנה, החביבין ביותר, שעליהם אין כל כך שמירה מרוב חביבותם, העמידם 'אחרון אחרון חביב'.

ואכן, כראות עשו שיש שפחות וילדים שלא מפחדים ממנו כלל, שאלו 'מי אלה לך' - מי הם אלו אשר אמיץ לבבם ואינם מתייראים ממני? אמר לו יעקב אבינו 'הילדים אשר חנן אלוקים את עבדך' - שיש עליהם שמירה מיוחדת של "אלוקים יבקש את הנרדף".

בימיו של הגאון 'בית הלוי' היה שוחט שנהג לשחוט ולמכור בשר בהמה ועוף שנשחט ללא רשותו והשגחתו של רב העיר - הבית הלוי. לגודל החוצפה, התאספו ראשי הקהילה בבית הרב, כדי לדון מה לעשות בפורץ גדר הלז. באסיפה ישבו כל רבני ונכבדי הקהילה, וחיכו לבואו של הרב. בינתיים נכנס אותו שוחט והתיישב עמהם. מעתה כבר לא יכלו הנאספים לדון בעניינו של השוחט. כעבור זמן מה הופיע הבית הלוי במקום האסיפה. תכף נגשו אליו כמה עסקנים, ובקשו ממנו שיצווה על השוחט עז הפנים שיעזוב את הבית. 'בית הלוי' שמע דבריהם, אך לא הגיב במאומה ושב לחדרו. אחר זמן מה יצא שוב בית הלוי מחדרו, ושוב באו אליו ובקשו מלפניו שיסלק את השוחט, ואז יוכלו לדון במעשיו ולמנוע בשר שאינו הגון מפיות ישראל הקדושים. 

נענה הבית הלוי ואמר "הלא תכלית האסיפה הייתה לבער את מעשיו של אותו השוחט מקרבנו. אך אם נבייש אותו ונלבין את פניו על ידי שנסלקו מכאן, מיד יהפוך זה השוחט לנרדף, ואלוקים יבקש את נרדף – אפילו אם הוא רשע - ואז כבר לא יהיה בידינו כל כוח וסייעתא מהשמיים לפעול כנגדו.

נלמד מכך עד כמה עלינו להיזהר בכבודו של כל אדם, ולא להפכו לגדר נרדף.

שבת שלום,
הרב מנדל