’’אלו אותם צלילים שנשמעו מהכנסיה בסמוך לבית הורי בחו"ל…’’: הברית התבטלה, והמוהל ניצל

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

הסיפור המופלא הבא, פורסם ב''מוסף שבת קודש'' של 'יתד נאמן' והוא מביא את דבריו של המוהל הרב יהודה גרינשטיין כפי שסופרו באחת מהבריתות אותן ערך.

"לפני מספר שנים הזמינו אותי לעשות ברית מילה באחד הישובים בשבת קודש", התחיל המוהל את סיפורו, ואומר כי כל השנים בהן זכה להיות מוהל, הלך לכל ברית שאליה הוזמן, גם אם הייתה נערכת בשבת, למרות הקושי שבדבר. 

"גם הפעם נסעתי במיוחד ביום רביעי לאותו ישוב מרוחק, כדי לבדוק את התינוק אם הכל כשורה. בדקתי אותו והכל היה בסדר", ממשיך הרב גרינשטיין בסיפורו. "בערב שבת הגעתי לישוב והתחלנו להתארגן לקראת שבת. לפני הדלקת הנרות הלכתי שוב לבדוק את התינוק כדי לוודא שהכל מוכן ומזומן לעריכת הברית, שהיתה צריכה להתקיים למחרת".

"לאחר התפילה ראיתי שוב את התינוק, ואז הבחנתי באדמומית חזקה שניבטה מהעין. כפי שנהוג ומקובל, ניסיתי בעדינות להניח על העין שקית תה, דבר שידוע כמועיל מאוד, אבל תוך דקה התמלאה העין במוגלה דלקתית. מיד ניקיתי את המוגלה, אבל אחרי זמן קצר שוב פרצה המוגלה וכסתה את האישון.

"הנחתי רטייה על העין ומיד פניתי להורים והודעתי להם כי לצערי הרב לא אוכל לערוך את הברית למחרת. זו ההלכה ואינני יכול לסטות ממנה כמלוא הנימה", מספר המוהל.

אביו של התינוק שהיה המום מההודעה התחיל לרטון ולכעוס. "הגיעו לכאן הרבה מאוד אורחים לכבוד השמחה, הזמנו אולם מיוחד וסעודה מפוארת למאה איש. מה נעשה כעת עם כל האוכל והאורחים?!", אמר בכעס. המוהל השיב לו בצורה נעימה אבל גם נחרצת מאוד, שאין כל אפשרות וסיכוי לערוך את הברית, כי הרי כך קובעת ההלכה. על הברית להידחות עד שהתינוק מחלים לחלוטין.

למחרת, האורחים נדהמו לשמוע שהסעודה שהם הוזמנו אליה לא תהיה סעודת ברית מילה. הם ניסו למצוא פתרון לבעיה. לפתע ניגש אבי התינוק ואמר למוהל: "כבר כמה שעות שהעין של התינוק נקייה לגמרי ואפשר כבר להתחיל בברית". המוהל השיב באופן ענייני ומכבד, אך החלטי ונחרץ, שאם היתה אתמול בערב דלקת בעין, אסור לערוך את הברית וצריך להמתין כמה ימים.

האב המשיך להתעקש: "אין סיבה וטעם לדחות את הברית, לא בשביל זה קראנו לך שתבוא לכאן לשבת..."

אחד מבני המשפחה הכריז: "אם הוא לא ירצה לעשות את הברית אביא מוהל אחר מישוב סמוך. נראה לי שאני מכיר שם איזה מוהל שלא יעשה שום בעיות". המוהל עמד שם כשה בודד מול הקהל, והשיב שלא ימנע מהם לקרוא למוהל אחר, אך מחובתו להודיע למוהל שיבוא על הדלקת בעין שנראתה בפירוש ערב קודם לכן. בני המשפחה כנראה הבינו שהרעיון האווילי הזה לא יעבוד, ולכן לא ביצעו את איומם, בעוד המוהל ממשיך לעמוד על שלו ומציין שוב ושוב שההלכה אוסרת למול תינוק עם דלקת עיניים.

הדלקת הצילה אותי מלעבור על איסור!

"במהלך הדיונים החליטו הנוכחים שאין טעם להמשיך ולהמתין ועדיף לגשת ולאכול. הורי התינוק כבר נרגעו והתפייסו, ואני עודני עומד שם ומהרהר על המהומה שהתרחשה דקות ספורות קודם לכן. חשבתי שכך לא מתנהגים יהודים מאמינים בני מאמינים, לא כך מגיבים כאשר הקב"ה משנה את התוכניות שלהם", מספר המוהל הרב גרינשטיין.

"בעודי עומד וחושב החלו המוזמנים לאכול. כפי שהבטיחו לי מראש, הכל התנהל עד אותו רגע כמו שצריך בכשרות ובצניעות. פתאום נדהמתי לשמוע את אם התינוק מתחילה לשאת דברי ברכה קצרים, ומיד כאשר סיימה לדבר פצחה בשירה שסחפה את כל הנוכחים. מיד קמתי ממקומי והתחלתי לצאת מהמקום, אבל המנגינה שהשמיעה צרמה לי מאוד – את הצלילים המשוקצים האלו הכרתי בתקופת צעירותי כאשר התגוררנו בחו"ל, אותם צלילים שנשמעו מהכנסיה בסמוך לבית הורי בחו"ל… משהו כאן היה מאוד מוזר לי. מה פשר השירה הנוצרית הזו?!

"פתאום הבזיקה בראשי מחשבה, ופניתי לאחד המוזמנים שעמד בחוץ ושאלתי אותו: 'תגיד לי, אולי אתה יודע מהיכן האם של התינוק, מה מוצאה?' ונדהמתי לשמוע את התשובה כי היא נולדה בחו"ל, שם היא גם התחתנה עם אבי התינוק אחרי שעברה הליכי גיור. המשכתי ושאלתי: היכן היא התגיירה? מי גייר אותה? בן שיחי השיב לי: 'אם אני לא טועה, היא עברה גיור רפורמי...'

"התינוק הרך גוי גמור!", הבזיקה המחשבה במוחו של המוהל. המחשבה הזו, שהיה חלילה נכשל בחילול שבת באמצעות עריכת ברית לילד גוי זעזעה אותו עד עמקי נשמתו. במוצאי השבת לפני שעזב את הישוב שוחח המוהל עם האב, שאישר את תהליך הגיור של אשתו. המוהל הסביר לו שאם האם לא עברה גיור כהלכה משמעות הדבר שהילד אינו יהודי, אבל הוא לא רצה לשמוע.

"אז התברר לי איך הקב"ה הציל אותי מלעבור על איסורים דאורייתא של חילול שבת, בזכות אותה דלקת פתאומית, שהיא דבר מאוד נדיר, אבל היא זו שהצילה אותי מהמכשול", מסיים הרב גרינשטיין את סיפורו המופלא.