האם החיסונים לנגיף הקורונה יכולים להחמיר את המחלה?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

גדולי הדור קוראים לציבור לצאת ולהתחסן, וידוע כי "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת". ובכל זאת, רב סרן שמועתי כבר מזמן עלה לדרגת תת אלוף בכל הנוגע למגיפת הקורונה. בשבועות האחרונים מתרוצצת שמועה חדשה הגורסת כי החיסון לנגיף הקורונה מביא בעצם להחמרה במחלה. ומי שיתחסן יסבול מחלה קשה יותר מזו שהייתה מתרחשת לו היה נדבק במחלה עצמה. השמועה מייחסת זאת לתופה בשם ADE. פנינו לד"ר רועי צזנה וביקשנו את אישורו להביא לקוראים שלנו את ההסבר אודות התופעה בכללותה והקשר שלה, אם ישנו, לחיסון כנגד הקורונה.

מה זה בכלל ADE?

שמה המלא של תופעת ה- ADE הוא Antibody-Dependent Enhancement. מדובר במצב יוצא-דופן, בו חיסון כנגד נגיף כלשהו גורם להפעלת מערכת החיסון וליצירת נוגדנים כנגד חלקים מהנגיף, ובהשלכה – נגד הנגיף כולו. אנחנו רוצים הרי שייווצרו נוגדנים כנגד הנגיף, שיוכלו לזהות אותו ברגע שיחדור שוב לגוף. אבל מסתבר שקיימים חלקים מסוימים בנגיפים, שהנוגדנים שנוצרים כנגדם משמשים כסוס טרויאני. הם מתחברים לנגיף – בדיוק כמו שצריך – אבל אז הם גם מתחברים לתאי מערכת החיסון. הנגיף, שהיה אמור להדביק בעיקר תאים במערכת הנשימה, פתאום מקבל בית חם בקרב תאים מסוג שונה לגמרי. הוא מדביק את אותם תאים, מתרבה בתוכם, הורס אותם וממשיך הלאה. התוצאה הסופית? מחלה חמורה יותר.

זה,ההסבר הפשוט ביותר על המנגנון השכיח ביותר להופעת ADE

איזה נגיפים מעוררים ADE?

תופעת ה- ADE נדירה למדי, אבל היא קיימת בהחלט. נגיפים מסוימים כמו נגיף דנגי הגורם לקדחת דנגי, מסוגלים לעורר תופעת ADE כאשר הם מדביקים בשנית את אותו אדם. מתכנני חיסונים כנגד נגיף הדנגי הוזהרו, לפיכך, שעליהם להתייחס במפורש לסכנה זו, ואחד מהחיסונים אכן גרם לתופעת ADE במהלך המחקר הקליני.

תופעת ה- ADE תועדה גם במעבדה, בניסויים שלא נערכו בבני-אדם או בבעלי-חיים. מספר וירוסים הדגימו יכולת לחדור לתוך תאי מערכת החיסון דווקא כתוצאה מנוכחותם של נוגדנים כנגדם. באלו נכללים נגיף ה- HIV, אבולה ושפעת. אבל אין דין ניסויי מעבדה למתרחש בגוף האדם, ושם פחות ברור מה קורה.

סוג הנגיפים שמעניין אותנו במיוחד הוא נגיפי הקורונה, ויותר מכולם – נגיף ה- SARS מתחילת שנות האלפיים, שהקוד הגנטי שלו זהה בשמונים אחוזים לזה של SARS-CoV-2. אני שמח לבשר שבמקרה של SARS, לא הוכח שקיימת תופעת ADE בבני-אדם. אבל מה קורה עם SARS-CoV-2 – הנגיף הגורם למחלת COVID-19?

נגיף הקורונה ו- ADE

קיימים במפורש חששות שנגיף הקורונה החדש – SARS-CoV-2 – יכול להביא לתופעת ADE. למעשה, קיימים אפילו חששות שתחלואה קודמת באחד מארבעת הסוגים הנפוצים ביותר של נגיפי הקורונה (אלו שגורמים לנו לנזלת ולשיעול מדי חורף), יכולה להחמיר את המחלה של הנדבקים גם ב- SARS-CoV-2 .חששות אלו לא הוכחו. והתקיימו מחקרים על הנושא, שסיפקו ראיות לכך שהדבקה בנגיפים הפחות-מפחידים אינה מספקת הגנה מפני נגיף הקורונה החדש. לא הוכח שהוא מעורר תופעת ADE, אבל האם ייתכן שהחיסונים כנגדו יכולים לעורר ADE כאשר נידבק בנגיף עצמו?

האם החיסון ל- SARS-CoV-2 יכול לעורר תגובת ADE?

בבעלי חיים – עכברים ואוגרים – הימצאות נוגדנים כנגד הנגיף בטרם ההדבקה, לא גרמה למחלה חמורה יותר. אבל אי אפשר לשלול את הסיכוי לתגובת ADE מצד נוגדנים אחרים מאלו שקיבלו אותם בעלי-חיים. האם תופעת ADE יכולה להופיע כתוצאה מהחיסון נגד SARS-CoV-2? כנראה שלא, אלא אם הנגיפים יכולים להתרבות בתוך תאי מערכת החיסון (ואין סימן לכך) ובנוסף נוצרים נוגדנים מהסוג שעוזר לנגיפים להתחבר לתאי מערכת החיסון. נוגדנים מהסוג הזה נוצרים במיוחד אם החיסון מבוסס על הזרקת נגיפים שאינם-פעילים לגוף. במקרה זה נוצרים סוגים רבים של נוגדנים כנגד חלקים שונים של הנגיף, ולפחות חלק מהם עלולים, בתיאוריה, לגרום לתופעת ה- ADE.

מפחיד, נכון? אלא שהמומחים לחיסונים מודעים היטב לסכנות, ולכן הם נוקטים בצעדי מניעה.

קודם כל, הם אינם מזריקים לגוף את נגיפי הקורונה המשותקים, אלא רק חלקיק זעיר מהנגיף – נתח פיצי-פיצפוני של חלבון – כדי לוודא שייווצרו אך ורק הנוגדנים כנגדו.

אבל אולי אותם נוגדנים יעוררו תגובת ADE? ובכן, בדיוק כדי להתמודד עם החשש הזה נערכים מחקרים קליניים על עשרות-אלפי נבדקים! וכפי שנכתב בסקירה מקיפה על התחום שהתפרסמה ב- Nature Microbiology –"אם ERD [שם כולל לתופעות כגון ADE] תיגרם בשל חיסונים אנושיים, נראה זאת קודם-כל בניסויים קליניים גדולים בשלב 2 או 3 ... יש לעקוב בקפידה על פרופילי הבטיחות של חיסוני הקוביד-19 בזמן-אמת במהלך ניסויי יעילות בבני-אדם, במיוחד עבור חיסונים עם סיכוי תיאורטי גבוה יותר לגרימה לפתולוגיה חיסונית." 

מקריאת פרוטוקול הניסוי הקליני על החיסון של פייזר, אפשר לראות במפורש שהחברה התייחסה לסיכון ל- "החמרת מחלת הקוביד-19". החברה החליטה לקבל למחקר רק נבדקים שלא חלו בעבר בקוביד-19, כדי לא לסבך את התוצאות. היא חיסנה את המשתתפים – ובדקה האם הם מפתחים מחלה קשה יותר מהצפוי. התשובה הייתה ברורה מאד: המחוסנים שנדבקו בנגיף הקורונה לא פיתחו מחלה קשה. למעשה, היו רק עשרה מקרים של מחלה קשה בניסוי כולו – ותשעה מתוכם היו בקבוצת הפלסבו. רק אחד מאותם מקרים היה בקבוצה שקיבלה את החיסון.

התשובה נראית ברורה: למרות שאי-אפשר לשלול את האפשרות שחיסונים מסוימים אכן יגרמו ל- ADE, המומחים מודעים היטב לסיכון הזה ולכן מנטרים אחריו עוד בשלב הניסויים הקליניים.

עוד הערת אגב: כל מי ש- 'מגלה את אמריקה' פתאום ומבין ומגלה לעולם כולו שיש סיכון מסוים בתרופה X או בחיסון Y, אינו הראשון לעשות זאת. על כל אחד ש- 'ראה את האור', יש כמה מאות-אלפי מדענים מומחים בתחום שמודעים היטב לסיכונים, אבל גם למורכבויות השונות ולאי-הוודאויות – ועושים כמיטב יכולתם כדי לבחון האם הסיכונים באמת קיימים. יש סיבה שה- FDA דרש לעשות ניסויים קליניים על עשרות-אלפי נבדקים לפני שאישר חיסונים מסוימים. שני חיסונים קודמים משנות השישים נפלו בשלב הניסויים הקליניים בדיוק מכיוון שגרמו ל- ADE. מכיוון שכך, הרשויות רצו לוודא שאין סיכון ל- ADE. והנה – התשובה נמצאה והחיסונים בטוחים. 

 

מה עם הזנים החדשים?

אנו יודעים שקיימים מספר זנים (סרוטיפים) שונים של נגיף הדנגי. אדם הנדבק באחד מהזנים ומפתח נוגדנים כנגדו, עלול לסבול ממחלה קשה יותר כאשר יידבק בזן אחר. האם אין סיכוי, לפיכך, שגם הווריאנטים האחרים של נגיף הקורונה – הבריטי, הדרום-אפריקני ודומיהם – עלולים לגרום לתופעת ה- ADE בקרב מקבלי החיסון שתוכנן ספציפית כנגד וריאנטים אחרים?

ובכן, כמו תמיד בביולוגיה, קיים סיכוי. אבל במקרה זה הוא אפסי. הסיבה הראשונה היא שנגיפי הקורונה אינם מסוגלים להתרבות בתוך תאי מערכת החיסון, גם אם אכן הצליחו לחדור לתוכם שנית, 98 אחוזים מהמחוסנים המלאים פיתחו נוגדנים הנקשרים לנגיף היטב ואינם מאפשרים לו לחדור לתאים. מכיוון שכך, קשה מאד לראות כיצד החיסון יעורר תגובת ADE כנגד הווריאנטים האחרים של הנגיף.

טענה נוספת הנקשרת לאותה שמועה אומרת כי כאשר מספר הנוגדנים יפחת, המחוסנים יהפכו לפגיעים שוב

זה נכון, אבל מרגע שלימדנו את הגוף לייצר את הנוגדנים, מערכת החיסון תפיק כמות עצומה שלהם ברגע שהיא תרגיש את קצה-קצהו של הנגיף חודר לגוף. אם להסתמך על הידוע לנו מחיסונים אחרים, קרוב לוודאי שמערכת החיסון תזכור כיצד להתמודד עם הנגיף לעוד מספר שנים, לפחות, ובהחלט ייתכן שגם לאורך עשרים שנים ויותר.

ומה אם יש לך פחות נוגדנים בדם? תחלה מיד ב- ADE טוענת השמועה

נגיף הקורונה אינו גורם בכלל ל- ADE. ובכל מקרה, אפילו אם הוא היה גורם ל- ADE, היית צריך להידבק קודם בנגיף בשביל שזה יקרה.

יש לך ADE? אין לך סיכוי לשרוד! מוסיפים ומרחיבים הקונספירטורים

לא. פשוט לא. כבר ציינו את ה- ADE שנגרם בשל ההדבקה בנגיף הדנגי. מספר עצום של אנשים שפיתחו ADE בעקבות הידבקות בשני סוגי נגיפי הדנגי, החלימו לאחר טיפול רפואי הולם. לא שהייתי מאחל ADE לאף אחד, אבל גם אם אתה חווה אחד כזה, זה אפילו לא קרוב לגזר דין מוות.

חברות החיסונים מפחדות מ- ADE! מציינת השומעה

נכון, וזו בדיוק הסיבה שהן עורכות ניסויים קליניים על עשרות-אלפי בני-אדם. כדי לשלול את החשש הזה, כפי שאכן עשו.

רק בריאות, לכולנו.

 

הרב חיים קנייבסקי נותן הוראה ברורה האם להתחסן נגד הקורונה או לא להתחסן ומבהיר את דעתו בעניין החיסון



 

חיסוני הקורונה - מה הרב יגאל כהן חושב על זה? לעשות או לא?



 

הראש"ל מרן הרב יצחק יוסף - שיעור הלכתי בעניין חיסון הקורונה - מוצ"ש ויגש תשפ"א

סגולה אדירה לרפואה שלמה.
מחר נפיץ את שם החולה היקר/ה ללבכם לאלפי אומרי תהילים, ובע"ה נתפלל לישועות ביחד אתכם! 
לפרטים לחצו כאן