שלום בית בתקופת הקורונה

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

מדברי הרב זמיר כהן בסרטון המצורף:
 

קורונה עם ילדים

יש זוגות שכל עוד לא יצאו לפנסיה, היה להם שלום בית.  ברגע שיצאו לפנסיה, התחילו לריב. לפני זה לא היה להם זמן, הוא בעבודה, היא בעבודה, עכשיו הוא בבית והיא בבית, הוא מסתכל עליה, היא מסתכלת עליו, מתחילים לריב. בימים האלה, שכמה שיותר צריכים להסתגר, להיות עם עצמנו בבידוד, יכול להיות הרבה מריבות בתוך הבית. יש גם ילדים קטנים, ולפעמים יש לחץ. עצה טובה, בפרט כשיש ילדים בבית, יסכמו בני הזוג ביניהם שיש זמנים שהאב יושב עם הילדים, ולאמא יש את השעתיים שלה בחדר כל יום, שהיא יכולה לקרוא ספרים, יכולה לנוח, שיהיה לה את השעות שלה. ויש הפוך - זמן שהוא נמצא עם עצמו. וכשאתה בחדר אתה לבד, יש לך שעתיים, מה שאתה רוצה, אתה רוצה לקרוא, רוצה לישון, רוצה לדבר בטלפון. יישוב הדעת הזה יכול להוריד הרבה מתח, להפיג מתח.

להקשיב

דבר נוסף, לנצל את הזמן להקשיב לאישה. חז"ל כבר עמדו על כך, בדרך כלל, תמיד יש יוצאי דופן, אבל בדרך כלל טבעה של האישה לדבר יותר. למה? כי בחינוך ילדים צריך הרבה דיבור והאישה נמצאת יותר עם הילדים, אז הקדוש ברוך הוא נתן לה את כישרון הדיבור, שהיא תאריך יותר. אבל זה לא נגמר בזה, יש הבדל גדול בין גברים לנשים בשאלה למה לדבר.

למה גברים מדברים? למה נשים מדברות?

גבר דיבר עם אשתו עשר דקות על דברים שצריך לארגן היום, לסדר היום, מה שהוא מתכנן, מטלות של הבית. כשהוא סיים, נשאל אותו: "למה דיברת?", מה הוא יענה? "כדי שהיא תדע". אצל גברים דיבור נועד נטו להעברת מידע. כלומר, אם היא יודעת, אני יכול גם לא לדבר שבוע. אצל אישה זה לא כך, אישה מדברת לא רק כדי להעביר מידע, אצל אישה המילה "תקשורת" היא כפשוטה. כשאנחנו מדברים, אנחנו נקשרים. כשאישה אומר לבעלה: "אתה לא מדבר איתי מספיק", פירושו של דבר: "אני מאוד אוהתב, אני מאוד קשורה, ואני מרגישה שזה לא הדדי". "אני רוצה שנדבר יותר, שנרגיש יותר את הקשר, שנתקשר בינינו". כל השנה יש לאדם הרבה טרדות, אין לו הרבה זמן לשבת עם אשתו ותמיד יש לו תירוצים: "תגידי, על מה לא דיברנו?, דיברנו על הכל". כך דרכם של גברים לענות. והוא לא מבין שאצלה גם אם דיברנו על הכל, הדיבור הוא מטרה, לא רק דרך להעברת מידע.

איך מדברים?

בימים האלה ננצל את הזמן, יש יותר זמן לשבת, להקשיב לאישה. לא לחלוק עליה, לא להתווכח איתה, להוכיח לה שהיא לא צודקת. היא מספרת שקשה לה? לגלות הבנה: "אני מבין אותך, באמת קשה לך. לא קל במצב הזה, אני איתך". היא צריכה לדעת שיש לה על מי להשען. היא לא מחפשת פתרונות, היא יודעת שאתה לא בורא עולם שיכול לפתור לה את הכל, אבל היא רוצה את האוזן הקשבת, היא רוצה את הכתף להשען עליה, תספק לה את זה. אין לנו מושג כמה זה יכול לתרום לשלום בית.