המסע שלא כל אחד זוכה לעבור - עכשיו בהישג ידכם!

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

בוםםם!! הנפילה הדהדה, ההתרסקות היתה עוצמתית. הכאב עטף כל חלק בגוף, הדמעות הציפו את העינים והכישלון הצורב קימט את הלב. 

איך קמים עכשיו? זה שוב קרהלי, אני חלש ובלי מזל, תמיד הכל מסתבך ואף אחד לא יכול לעזור לי... 

מכירים את זה? שהכל מתפשל והחוסר אונים עוטף ביתר שאת?

מכאן הכל מתחיל

מינקות, התרבות המערבית מחנכת אותנו להביט במראה, בבבואה שנשקפת ולהאמין שזהו אני. אני גוף, פנים, ידיים, רגליים. כל כך רדוד ושטחי. 

הדברים מתפתחים כך שאט אט הסביבה הופכת להיות ה'ראי' שלנו וממשיכה ברדידות רבה 'לחנך' אותנו. אתה 'חזק, חלש, חכם, טיפש יפה ומכוער' הכל לפי ראות הסביבה ואיך שהיא בוחרת לשקף לנו את עצמינו. ככה אנחנו, יצורים חברתיים. השפעת הסביבה עוצמתית ובעלת מסה מכריעה להשקפתינו על האני הפנימי. החולשות והחוזקות מתבססות בהתאם למשוב אותו אנו מקבלים.

כך ניתן להבחין כבר מגיל צעיר מאוד בילדים, כיצד האמונות שלהם מנווטות את מיקומם החברתי והלימודי. ילדים בעלי ביטחון שופע לעומתם ילדים שחוששים לדבר כמו ילדים מוצלחים ופחות. בדרך כלל המצב ישאר כמו שהוא ויגדל עם הילד, אלא אם כן יתרחש שינוי בתהליך החשיבה.

שאיפות להצליח? ככה זה עובד 

כל ההבדל בין אדם עוצמתי לאדם חלש, נובע אך ורק בתהליך החשיבה. האמונה הפנימית, המחשבות אותן אני בוחר להריץ במוחי, אותן אפשר וראוי לבחור, במקום בו תבחר להיות שם תהיה! אדם הבוחר לחשוב כי הוא מוצלח, מבורך בכישרונות, יצירתי, אמין, נבון וכו' אכן הדברים יתרחשו, ההצלחה תאיר פנים השמחה והביטחון יתלוו אליו תמיד.

העבודה היא תמידית! את המחשבה יש לתחזק ולכוון תמיד. כל טריגר- כישלון, כאב או רגש של חולשה עלול לגרור למחשבות שליליות לתוצאות עגומות.

זה קיים בכל תחום

אף בעבודת ה' דברים אמורים. אדם שרודף את עצמו, על נפילות קטנות או חלילה גדולות לא יצליח להתרומם להתעלות, תחושת חוסר החשיבות והכישלון תרדוף אותו ולא תתן לו להצליח. כשאדם זוכר כי הוא חלק אלוק ממעל, יציר כפיו של ה' יתברך וגם כאשר ישנה מעידה נמצא איתנו, אוהב אותנו ולא זונח. הדבקות בשמחה היא זו שתתן את הכח והאפשרות להמשיך ולהתרומם.

'כי בשמחה תצאו' - הבחירה בשמחה נתונה בידי האדם. במחשבות שלנו, באמונות שלנו על עצמינו הבוחר להתבונן בחצי הכוס המלאה, על הפרטים הקטנים שכן בסדר, הוא זה שיצליח. עיניו נשואות קדימה, הלאה אל היעד הבא אותו הוא יכבוש, בעמל, בזיע, וכן גם עם נפילות . אך הוא בוחר להיאחז בהצלחות הקטנות, בשביבי האור הקטנים רק כך הוא יוכל לכבוש את הפסגה.

לכבוש את פסגת החיים

יש לזכור כי האני האמיתי, הפנימי הוא מתנה אותה קיבלנו מאת הבורא, על מנת לצלוח את המסע שאותו עלינו לעבור בזה העולם. בידינו הרשות ואף הצורך לפסל, לעצב, לעדן ולהביאו לכדי שלימות. הכח לעשות ולשנות הוא צלם האלוק שבנו, כך באמונה וביגיעה נגיע לשלמות דרכנו.