דניאל זמיר: "בכל משבר, התהילים היה שם בשבילי"

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

בטור מרגש שפרסם לאחרונה המוזיקאי דניאל זמיר באתר וואינט, לקראת המופע "תהילים" שיפתח את פסטיבל העוד הבינלאומי בירושלים, הוא מספר ברגש רב על החיבור שלו לתהילים ולדוד המלך. "תהילים הוא אולי הקונצנזוס הרחב ביותר הקיים ביהדות", פותח זמיר. "כל יהודי, מכל זרם - ממסורתי לייט ועד אולטרה חרדי, מכורדי ועד הונגרי - כולנו אומרים תהילים".

בהמשך מספר זמיר כיצד התוודע לתהילים. "את ספר התהילים שלי קיבלתי לפני כ-15 שנים מחבר יקר, יוסי פיאמנטה זכרו לברכה. יוסי היה גיטריסט מטורף, קראו לו 'ג'ימי הנדריקס החסידי', והיה לו מנהג להגיד את כל התהילים - בכל יום. הספר היום כבר מהוה, דפיו ספוגים בטביעות האצבעות של אלפי עלעולים - והוא מכיל דמעות רבות של עצב ושל שמחה שניגרו אליו.

"דומה שבכל משבר בחיים, בכל תקופה מאתגרת, ספר התהילים היה שם בשבילי כדי לספק תקווה, נקודת אור. התפילה שלנו מיוחדת בכך שהיא אקטיבית. לא רק משאלת לב שאולי תתקיים ואולי לא, כי אם הבנה שהתפילה עצמה יכולה לשנות את המציאות. וכך בשעות קשות, ספר התהילים הוא המפתח שלי להגיע עד לחדר הפיקוד הראשי של רמטכ''ל הבריאה, ולנסות להשפיע על כיוון הרוח. בכך אני זוכה להיות לא רק נברא פסיבי, כי אם גם שותף בבריאה עצמה. אני זוכר תקופות ארוכות שהייתי מסיים את הספר כולו כמה פעמים בכל יום. ממלמל בשקיקה כל אות, מייחל ומתפלל לשינוי המצב לטובה, שם את יהבי על ה' בתפילה".

"עבורי, להגיד תהילים זה להתפלל 'להיות בן אדם'", מסכם זמיר. "את החטאים מול הקב"ה עליי לתקן, אבל את אלה הוא איכשהו סובל. החטאים שלנו כאדם לאדם סבוכים ומורכבים הרבה יותר. 'הרב כבסני מעווני ומחטאתי טהרני'. ספר התהילים הפך להיות אחד החשובים בבית היהודי. תקוותי היא שנזכה להיות 'כלים' להכיל את האור העצום שלו. וכאשר אנחנו באים להלחין את מילותיו, שנהיה ראויים, שאהיה בן אדם!".