פנייה יוצאת דופן למלך סעודיה מהשורד היהודי האחרון של העיר נג'ראן

הוא עמד בראש המועצה הציבורית להצלת יהודי תימן. הוא היה חבר במועצה המקומית בני עי"ש בדרום. הוא בסוף שנות השבעים לחייו כעת, והוא החליט לבקש מבית המלוכה הסעודי לבקר בעיר ילדותו - העיר נג'ראן אשר נמצאת בדרום ערב הסעודית.

הכירו את דוד שוקר, אשר עלה לארץ בשנת 1948, וכעת רוצה לבקר בעיר הולדתו אך בשל אזרחותו הישראלית לא יכול להיכנס לערב הסעודית כמובן.

במאמר לעיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל" כתב: "אני השורד האחרון של הקהילה היהודית שחיה ליד העיר נג'ראן בדרום ערב הסעודית. בסביבות 60 משפחות יהודיות חיו פעם בנג'ראן ובכפרים הקטנים בסביבתה. כמה מהן עבדו עבור המלך עבד אל-עזיז אבן סעוד בשנות ה-30 וה-40, בתחזוקת הנשק של חייליו. אחרים הועסקו בתור מנעולנים, נגרים ובורסקאים (מעבדי עורות)".

הוא מציין כי "בניגוד לשלטון בתימן השכנה, יהודי נג'ראן הורשו לשאת את הפגיון המסורתי, הג'מבייה, על חגורותיהם. עד היום, אני זוכר את חיילי המלך מפנקים אותי במאכלים מתוקים ומלטפים את שערי המתולתל".

"אחרי שמדינת ישראל נוסדה ב-1948, היהודים נקראו על ידי נציגי המלך להתאסף בכיכר העיר", הוא משחזר את ההיסטוריה. "שיירה של גמלים חיכתה שם ל-260 אנשים, רובם ילדים כמוני. נולדתי ב-1944. לפני השקיעה התחלנו ללכת לעבר הגבול עם תימן".

"אני לא יודע כמה עוד זמן אלוקים יתיר לי לחיות", הוא כותב בבקשה לבקר בעיר ילדותו תוך פנייה למלך סעודיה סלמאן וליורש העצר מוחמד בן סלמאן, "חלומי הוא להיפרד מהמקום שבו נולדתי".