איזה ספר תהילים מיוחד ריגש את סיון רהב מאיר?

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

האם שמתם לב שסוגרים את מחלוקות הקורונה בארץ ובעולם?

סיון רהב מאיר עצרה רגע להודות בטור שלה ב"ידיעות אחרונות":

"בישראל נסגרה השבוע רשמית מחלקת הקורונה האחרונה. בארצות־הברית הודיעו השבוע שהחל מ־11 במאי יפסיקו לדרוש תעודות חיסון לקורונה בכל נמלי התעופה.

את שתי הידיעות האלה שמעתי בארץ, בעודי
פורקת ארגזים מניו־יורק, ארגזים שנארזו בימי המגפה.
כשיצאנו לשליחות בניו־יורק לקחתי איתי מעט ספרים.
אחד מהם היה ספר תהלים קטן ועליו שלוש מילים מוזהבות:
"לכל תפילותיך, אמן". קיבלתי אותו מגידי גוב, כשסיימנו
להגיש ביחד את תוכנית הבוקר של קשת.

גידי לא ידע מה לקנות לי במתנה. רעייתו, ענת גוב ז"ל, היא שהמליצה לחרוט את שלוש המילים האלה, בזהב, על ספר תהלים חום.
גידי הגיש את הספרון במבוכה, שואל אם זה בסדר להמציא
הקדשה כזו, ואני התרגשתי. הספר ליווה אותי שנים, גם
בשליחות בניו־יורק, גם כשהמגפה החלה.
אני זוכרת שהכריזו שם על יום תפילה, עם פרוץ
הקורונה. לקחתי את ספר התהלים ל"אוהל", קברו של הרבי
מלובביץ', להתפלל, אבל שם כבר לא נתנו להיכנס פנימה.
הריחוק החברתי החל. מישהו במסכה על פניו, פריט שנראה
אז מוזר, ניסה לארגן רווחים בין האנשים וביקש שנעמוד
כולנו בחוץ. בתוך כמה ימים כבר היינו על מטוס לארץ.

הכל השתנה לרעה, ומהר. בניו־יורק נרשמו כאלף נפטרים ביום.
אמבולנסים פינו גופות מהעיר בלילות. במרכזים הרפואיים
הרבים לא נשאר מקום למאושפזים. העולם הכריז על סגר -
וקפא. ארזנו בתוך כמה שעות, ואת הספרייה השארנו מאחור.

השכנים שלנו, ד"ר אילנה וד"ר רוני קסטנר, שני רופאים
משכונת פייב טאונס, התנדבו לטפל בבית המלא. נפרדנו
מכולם מרחוק, מנופפים, לא נוגעים, והם נכנסו לתוך הבית
לארוז את כל מה שנשאר. עליית הגג שלהם איכסנה את
הארגזים האלה שלוש שנים.

בשבוע שעבר הגענו לשם לסיים את הפרויקט. הספר
הראשון שקפץ עליי, בארגז הראשון שפתחתי, היה ספר
התהלים מענת וגידי גוב - "לכל תפילותייך, אמן".

בפעם האחרונה התפללתי ממנו בדאגה מפני מגפה מסתורית
שמאיימת על העולם כולו. השבוע קראתי מתוכו את פרק ק'
המפורסם, "מזמור לתודה". 

כולנו מזמן שכחנו ועברנו הלאה, אבל עם החדשות האחרונות על סיומה הרשמי של הקורונה, אפשר לעצור רגע ולהודות".