לגזור ולשמור: עצות לשמירה והגנה בזמן מלחמה

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>​

עצות להגנה ושמירה בזמן מלחמה

מצוות ציצית 

כתב הרמב"ם (הלכות ציצית פרק ג הלכה יב) לעולם יהא אדם זהיר במצוות ציצית, שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצוות כולן, שנאמר: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם" וכו'. וכתב השלחן ערוך (סימן כד סעיף ו) הזהיר במצוות ציצית זוכה ורואה פני שכינה.

ומצווה זו מסוגלת להיות מכוסה מכל מזיקין ומלאכי חבלה (כף החיים שם אות כה בשם תיקוני הזוהר תיקון ח"י, ושכן הוא בזוהר הקדוש פרשת שלח).

והובא בספר מעשה איש חלק ז' (עמוד קכג) שסיפר ר' יעקב פלינט: אבי ר' מרדכי הביא אותי ואת אחי הקטן אל מרן החזון איש זצ"ל, והחזון איש הניח אותי על ברכיו בצד ימין ואת אחי על ברכיו בצד שמאל ובירכנו. 

לפני שירדנו מברכיו, פנה לאחי הקטן ושאלו בלשון הקודש: אתה יודע מה זה ציצית?... אחי לא תפס מה אומר החזון איש, ואבי הוציא את ציציותיו והראה לו: זה, זה... ואז אמר החזון איש: אני רוצה שכל החיים תלך עם ציצית!... ואבי ניסה לשאלו כמה פעמים: ומה עם בני הראשון? ולא ענה...

מעניין, כי כמה שנים אחר כך, במלחמת יום כיפור, שירת אחי בצפון במוצב הנקרא 120, בנו אותו תוך כדי המלחמה, והנה באחד הימים אמרו לאחי להיות בתצפית. הוא ישב בעמדה וקרא עיתון... הוא הניח את הנשק בצד על דופן העמדה, לפתע הציצית הסתבכו עם הרובה, הרובה נפל והתכופף להרימו. פתאום פגע טיל בעמדה, באופן שהיה ברור לחלוטין שאם אחי היה יושב על הכסא באותו רגע - האירוע היה יכול להסתיים באסון גדול רחמנא ליצלן, וכך הוא רק נפצע קל בידו ובכתפו! 

שלושה ימים אחר כך נסתלק החזון איש לבית עולמו...

מצוות לימוד התורה

מבואר במסכת סוטה (דף כא עמוד א) שזכות לימוד התורה מגינה על האדם, ואפילו בשעה שאינו עוסק בה.

וכתוב במסכת סנהדרין (דף מט עמוד א) אילמלא דוד, לא עשה יואב מלחמה, ופירש רש"י, אילמלא דוד, שהיה עוסק בתורה, לא עשה יואב מלחמה, אבל זכותו של דוד עומדת לו ליואב במלחמותיו של דוד.

וכן אמרו במסכת מכות (דף י עמוד א) בשם רבי יהושע בן לוי, על הפסוק (תהילים קכב ב) "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים", מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה, שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה.

גם במדרש כתוב, שדוד כשהיה שולח למלחמה, היה מושיב כנגדם ללמוד תורה, שבזכות התורה ינצלו (הובא בספר דרך אמונה חלק ד' הלכות שמיטה ויובל פרק יג הלכה יג בבאור ההלכה).

ומופיע בזוהר הקדוש (שמות דף נח עמוד א) רבי חייא אמר, "ימינך ה' נאדרי בכוח" (שמות טו ו) - זו התורה, ועל זה "ימינך ה' תרעץ אויב", שאין דבר בעולם שישבור כוחם של עמים עובדי כוכבים ומזלות פרט לשעה שישראל מתעסקים בתורה, שכל זמן שישראל מתעסקים בתורה, הימין מתחזק, ונשבר כוח ותוקף של עמים עובדי כוכבים ומזלות, ולכן התורה נקראת עוז, כמו שנאמר (תהילים כט יא) "ה' עוז לעמו יתן".

ובספר מעשה איש חלק ז' (עמוד כ) סיפר רבי חיים ברים זצ"ל: העידו לי תלמידיו ומקורביו הגדולים של החזון איש, כי הגם שכידוע למד תמיד במסירות נפש ממש עד קצה היכולת, וכידוע שהיה נופל חסר אונים תוך כדי לימודו, אולם בימים ההם – ימי המלחמה בשנת תש"ח – ראו עליו התאמצות יתירה ביותר, כי לפי גודל העיון והעסק בתורה כך גודל המחסה להנצל לישועה ולרווחה. בא' המכתבים, שהכיל שורה אחת, מגלילות כתב יד קדשו, כתב אז בזה הלשון: "העוסק בתורה בימים אלו, עושה חסד עם כל ישראל ומוסיף זכות ומגן ומחסה".