פדיון פטר חמור: יצא לכם להיות נוכחים במצווה הנדירה הזו?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

אירוע מדיר ומרגש ביותר הרתחש לאחרונה בקבר רבי יהודה בר עילאי. שם נעשה פדיון פטר חמור.

ראש ישיבת ההסדר צפת, הרב אייל יעקובוביץ', אמר:

"הגאולה זה לדעת להיות מסוגלים לקבל את המתנה הזו, לפדות את מי שנמצא בשבי והשבי הכי זה הנשמה בתוך הגוף והחומר, והנה עכשיו פודים אותה.

"המצווה שאנחנו מקיימים אותה היא המצווה של הגאולה, המצווה של המשיח, היא המצווה של היציאה הפנימית ממצרים, שנזכה על ידי קיום מצווה זו בשמחה ובטוב לבב לפדות את כל מחכי קץ ישועתך, בפרט השבויים והחטופים".

וכך מפורט על המצווה בספר החינוך:

"לפדות ולד חמר זכר שנולד ראשון, שנאמר (שמות יג יג) וכל פטר חמור תפדה בשה.
וענינה הוא שלוקח הישראל שה אחד ונותנו לכהן בפדיון בכור החמור שהוא לה', מן הטעם שכתבנו למעלה. והוא, ברוך הוא, נתנו לכהן. ולפיכך פודהו הישראל ממנו, כי ה’ יתברך רצה שיהיה לו פדיון בשה. ואם אין לו שה, פודהו בדמי שה. ולפי שאין דמי השיות שוין, אמרו רז''ל (בכורות יא, א) עין יפה בסלע, עין רעה בחצי סלע, ובינונית בשלושה זוזין. וזמן הפדיון, עד שלושים יום, והשה חולין ביד כהן, והחמור ביד ישראל.

משורשי מצוה זו: כדי שיזכרו היהודים לעולם הנס שעשה להם האל ביציאת מצרים, שהרג כל בכוריהם, כמו שכתוב.

דיני המצוה: כגון שותפות הנכרי או מקבל חמור ממנו להיטפל בו,
ודין גוי שהפריש פטר חמור מה דינו,
ודין חמור שילדה כמין סוס,
ודין לוקח חמור מגוי, ועניין ספק אם ביכרה מה דינו,
ודין נותן החמור בעצמו לכהן.
ויתר פרטיה, מבוארים במסכת בכורות (ה, ב יא, א יב, א) (יו''ד סימן שכ''א).

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות ישראלים, ולא בכהנים ולוים. והעובר על זה ביטל עשה".