למה אסור לספור יהודים בדרך רגילה?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בטורו הקבוע בעיתון "בשבע" פרסם הרב אליעזר מלמד מאמר  הנוגע לספירת יהודים והאופן הנכון שמותר לעשות זאת.

המאמר לפניכם:

שאלה: האם אין בישראל מנהגים שאין בהם היגיון, שנועדו להביא מזל טוב ולהימנע ממזל רע, כדוגמת המנהג שלא לספור את ישראל?

תשובה: אין מדובר במנהג אלא במצווה מהתורה שכאשר יצטרכו למנות את ישראל, לא ימנו אותם עצמם אלא ייתן כל אחד מחצית השקל תרומה למקדש, ויספרו את חצאי השקלים וכך ידעו את מניינם ולא יהיה בהם נגף (שמות ל, יא-יב). וכך עשה שאול כשמנה את חייליו בטלאים או בשברי חרסים (שמואל א' יא, ח; טו, ד). כל זאת משום "שהמניין שולט בו עין הרע" (רש"י). וכפי שאירע לדוד המלך שהורה למנות את ישראל, ובעקבות זאת פרצה מגפה (שמואל ב' כד, ב-ד; ברכות סב, ב). כפי הנראה דוד סבר שהאיסור למנות את ישראל היה רק בעת צאתם ממצרים, כשהיה חידוש בכך שעם ישראל הוא עם גדול והתורה ציוותה שלא למנותם במישרים, אולם האיסור נאמר לדורות (רמב"ן וכלי יקר שמות ל, יב).

טעם המצווה

הטעם שהמניין מביא לנגף בישראל הוא מפני ששורשם של ישראל בעליונים, מעל ומעבר למידה ולמניין המקובלים בעולם הזה (עיין במדבר רבה ב, יז). וכאשר מונים אותם כשאר דברים שבעולם, מתעלמים משורשם ופוגעים בשורש חיותם. ורק כאשר יש צורך מעשי בעולם הזה, מותר למנותם לצורך השעה, כדרך המניין של ישראל בימי משה, שהיה מניין של יוצאי צבא לצורך כיבוש הארץ (בפרשיות במדבר ופינחס). וגם אז יש למנותם על ידי מצווה כדוגמת מחצית השקל, באופן שהמניין הוא על המצווה שהם עושים ולא על עצמם.

כיצד סופרים מתפללים למניין או חניכים בטיול

מכיוון שאסור למנות את ישראל לגולגלותם, רבים נוהגים לספור אנשים למניין או לטיול באמצעות אמירת פסוקים. כדוגמת הפסוק "הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם" (תהילים כח, ט), שיש בו עשר מילים ועל כל אדם אומרים מילה אחת, וכשסיימו את הפסוק יודעים שיש מניין (קיצור שולחן ערוך טו, ג). כמו כן אפשר למנות במחשבה (חסד לאלפים נה, י), וכן אפשר למנות את האצבעות או את הרגליים ובלבד שלא את הראש (תורה לשמה שפו).

מפקד אוכלוסין

מדינת ישראל כמו שאר המדינות עורכת מעת לעת מפקדי אוכלוסין, לצורך ארגון הכלכלה, המיסים, הצבא, החינוך, הבריאות, התחבורה וכיוצא בזה. כבר לפני הקמת המדינה התעוררה השאלה האם מותר למנהיגי הציבור לקיים מפקד זה. הרב עוזיאל התיר מפני שהמפקדים נעשים לצורך, ולא בספירה אישית אלא על ידי דבר אחר, היינו על ידי טפסים (משפטי עוזיאל ד, עניינים כלליים ב).

כיום שאלה זו אינה קיימת, הואיל ומספר התושבים ידוע לרשויות המדינה על פי מעקב צמוד של לידות ופטירות שנרשמות במחשבים של משרד הפנים, ועיקר המפקדים שנערכים כיום אינם למספר התושבים אלא לנתונים סטטיסטיים נוספים ואין בכך שמץ איסור".