עובד כמו קסם: אכילת תפוח בליל שבת כסגולה לפרנסה בשפע

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

את הסגולה הזאת יש לערוך בערב שבת בזמן הקידוש. ההסבר לסגולה נעוץ באדם וחווה שכידוע חטאו בערב שבת ואכלו את פרי התפוח מעץ הדעת. העונש בעקבות החטא היה שלאדם יהיה קשה כל חייו בעניין הפרנסה - "בזיעת אפך תאכל לחם", ולאישה יהיה קושי וצער בגידול הבנים.

איך עושים את הסגולה?

הכינו לפני שבת שני תפוחים אדומים ויפים, רצוי שיהיו מונחים על כלי או מגש יפה לכבוד שבת. לאחר אמירת "שלום עליכם" ו"אשת חיל", בין תפילת "אשת חיל" ל"יום השישי", ישנו נוסח תפילה מהזוהר הקדוש, המתחיל במילים: "יומא דא מתעטרא".

בנוסח הזה מוזכרות המילים "דתפוחין קדישין" - אלו אותם תפוחים שאדם מתקן איתם את חטא האדם הראשון. ע"י כך זוכה האדם למעשה להוריד שפע גדול. 

לאחר קריאת הנוסח ממשיכים כרגיל בקידוש ואוכלים את סעודת השבת כאשר התפוחים עדיין שלמים על השולחן. בסיום הארוחה, לוקח הבעל את התפוחים ומחזיק אותם בשתי הידיים, כאשר הידיים סוגרות עליהם ואומר בכוונה: "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון" - המילה 'פותח' היא אותיות 'תפוח' וכן המילה 'רצון' זה אותיות 'צינור'.

כך אדם זוכה להוריד עליו את השפע של אותו שבוע בצינור ישיר. לאחר מכן יחתוך התפוח לפלחים ויברך עליו ברכת העץ. את הפלחים מחלקים לבני הבית. הסגולה נוסתה על ידי אנשים רבים שראו ישועות מופלאות ושפע גדול להמשך השבוע. 

'יומא דא מתעטרא' מתוך הזוהר דף רז ב':

יומא דא מתעטרא בשבעין עטרין, ושמא עלאה קדישא אשתלים בכל סטרין, ואתנהירו כלהו דרגין, וכלא בחדוה דברכאן, ובקדושה על קדושה, ותוספת דקדושה.

קדושה דמעלי שבתא, דא איהי קדושה דשבת בראשית, דהא אתקדש מתלתין ותרין שבילין, ותלת דרגין דתפוחין קדישין, ובעינן לאדכרא על האי קדושה כללא דעובדא דבראשית, ונייחא ברזא דתלתין ותרין שבילין, ותלת דרגין דאתכלילן בהו.

רזא דסהדותא דעובדא דבראשית, דהיינו (בראשית ב א) ויכלו השמים והארץ וכל צבאם וגו', ויכל אלהי"ם, דאית בסהדותא דא תלתין וחמש תיבין, תלתין ותרין שבילין, ותלת דרגין דתפוחין קדישין, תלת דרגין דאינון שביעי שביעי שביעי, אית ביה רזא דעלמא עלאה, ורזא דעלמא תתאה, ורזא דכל מהימנותא, תלת זמנין אלהי"ם, חד עלמא תתאה, וחד פחד יצחק, וחד עלמא עלאה קדישא קדש קודשין.

ובעי בר נש למסהד סהדותא דא, בחדוה ברעותא דליבא, לאסהדא קמי מאריה דמהימנותא, וכל מאן דיסהיד דא, וישוי לביה ורעותיה לדא, מכפר על כל חובוי. ברוך אתה ה' אלהינ"ו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו וכו', האי קידושא איהו בחד מתקלא לקבל סהדותא דמהימנותא, ואינון תלתין וחמש תיבין אחרנין כמה דאית בויכלו, כלא סלקין לשבעין תיבין, לאתעטרא בהו שבת דמעלי שבתא, זכאה חולקיה דבר נש דיכוון רעותיה למלין אלין ליקרא דמאריה.

קידושא דיומא, הא אוקמוה, בורא פרי הגפן ולא יתיר, דהא ימא קאים לקדשא ליה, מה דלית הכי בליליא, דאנן צריכין לקדשא ליה בהני מלין, כמה דאוקימנא, ולא אתקדש האי ליליא, אלא בעמא קדישא לתתא, כד שריא עלייהו ההוא רוחא עלאה, ואנן בעינן לקדשא ליה ברעותא דלבא, לכוונא דעתא להאי, ויומא איהו קא מקדשא ליה, וישראל מקדשי בצלותין ובעותין, ומתקדשין בקדושתיה בהאי יומא, זכאין ישראל עמא קדישא, דאחסינו יומא דא אחסנת ירותא לעלמין.

לבתר דנפיק שבתא, בעי בר נש לאפרשא בין קדש לחול, אמאי, דהא אתיהיב רשו לממנן דלתתא לשלטאה על עלמא, ובכל עובדין דעלמא, לאחזאה יחודא באתר קדישא בקדושה עלאה, ולאפרשא לתתאי מיחודא עלאה.