דבר תורה לפרשת בראשית

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

ספר בראשית הוא יסוד האמונה.

רבי יהודה הלוי זי"ע, גאון שירת ישראל בספרד, חי בשכנותו של גוי שאף הוא – להבדיל - היה משורר. גוי זה טען ברוב סכלותו שהעולם נברא מאליו. ויכוחים רבים התנהלו בין רבי יהודה הלוי לבינו על נושא זה, אך לא עלה בידי רבי יהודה לשכנעו ולשנות את השקפתו. 

באחד הימים חיבר המשורר הגוי שיר, וכשהגיע לשורות הסיום לא ידע כיצד יסיימו. יצא אפוא לטייל בגינתו, הרהר בשיר שחיבר וחשב על סיום מוצלח. בדיוק באותה שעה עבר רבי יהודה הלוי בסמוך לבית המשורר, ומבעד לחלון ראה את השיר הבלתי גמור מונח על השולחן. מיד הוסיף בשולי הגיליון שורות של סיום מוצלח ביותר. כששב הגוי מטיולו מצא להפתעתו את השיר המושלם, אך לא ידע כמובן מי עשה זאת. בהתרגשות מרובה מיהר אל שכנו, רבי יהודה, וסיפר לו את הדבר. ''מדוע אתה מתפלא?'' צינן רבי יהודה את פליאתו הנרגשת, ''בוודאי נעשה הדבר מאליו''. ''לא ייתכן כדבר הזה'', אמר הגוי, ''שיר אינו יכול להיכתב מאליו''. ''ובכן'' השיב לו רבי יהודה תשובה ניצחת ''שיר קטן אינו יכול לדעתך להיכתב מאליו, ואילו העולם כולו יתכן שיברא מאליו?"...

כתוב בפרשה "תהו ובוהו וחושך - יהי אור - ויבדל אלוקים"  (פסוקים  ב'- ג'- ד'). מבאר ה"שפת אמת", שיש ללמוד מכאן דרך בעבודת ה', שלא יפול בזרועות הייאוש ושידיו יהיו רפויות. העולם בתחילת דרכו היה במצב של תוהו ובוהו וחוסר בהירות, ואח"כ "ויהי אור", ועדיין היה מעורב חושך ורק אח"כ "ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך".

כך גם האדם, בתחילת לימודו או דרכו, רואה חוסר בהירות ובירור, והכל נראה לו חשוך ואפל, וגם כשמשיג איזו הארה, עדיין במצבו הרוחני, אור וחושך משמשים בערבוביה. וגם כשמתחיל לראות אור, עדיין החשיכה מרובה. ורק לאחר שמתייגע רואה את ה"ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך". 

אל יחשוב האדם שזה בא בדרך טבעית, אלא רק לאחר עמל ויגיעה יתחיל לראות את ההבדלה, כי כידוע כל ההתחלות קשות, וגם כשרואה כבר את ההבדלה וזוכה להגיע לאור, עדיין צריך להילחם להרחיב את האור ולגרש את החושך, ואז יזכה להבדיל בין האור לחושך (מדשן ביתך). 

שבת שלום,
הרב מנדל