שורד השבי: "מאז שהשתחררתי אני ממשיך בחיזוק הרוחני"

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בכנס של ישיבות ואולפנות בני עקיבא ספר שורד השבי אלי שרעבי:

"האובדן של אשתי, בנותיי ואחי הוא נוראי והוא מלווה אותי יום-יום אך עם זאת, הכאב נמצא לצד החיים. יש לי חיים מלאים בעשייה ובשליחות, יש לי המון רגעי אושר לצד המשפחה המדהימה והחברים שסביבי ומבחינתי אני בר מזל- בר מזל להיות בחיים, בר מזל להיות חופשי ובר מזל על השנים שהיו לי עם ליאן והבנות שלי. אני חייב להסתכל על זה ככה. אני אוהב את החיים. אין לי את הפריבילגיה לשכב במיטה ולבכות".

הוא מספר על הקשר שלו עם אלון אהל שגם הוא שרד את השבי: "מצאתי את אלון עם חוסן נפשי נמוך. אימצתי אותו, שוחחתי איתו נתתי לו כלים כדי להתמודד עם המצב. אלון עבר תהליך מדהים ואין לי ספק שזה עוזר לו לשרוד. אני באמונה שנראה אותו בקרוב".

בנוסף אליו, שורד השבי קית' סיגל סיפר ברדיו "קול ברמה":

"אני גדלתי בארצות הברית במשפחה מסורתית. הכרתי בית כנסת, הכרתי תפילות, בר מצווה, הלכה. אבל בתור ילד ובתור נער, לא כל כך דיבר עליי - לא היהדות ולא הציונות. חלה תפנית מבחינת ההתקרבות וההתחזקות בעצם של הזהות היהודית שלי במובן הדתי. אני תמיד הרגשתי יהודי, ומי אז שהתאהבתי בישראל התחלתי להרגיש תחושה מאוד חזקה של השתייכות ואהבה למדינה. אבל בשבי, היהדות תפסה מקום מאוד מאוד משמעותי אצלי, ומאוד חיזקה אותי.

"הייתי בשבי עם גלי וזיו ברמן מקיבוץ עזה, היה לנו קשר מיוחד. פגשתי גם את עמרי מירן ומתן אנגרסט, אחרי יותר מחודשיים, כשהפצעים שלו עדיין לא הגלידו. חווינו גם התעללויות, אבל התחזקנו ביחד. בתור נער היהדות לא דיברה אליי, אבל בשבי התחברתי מחדש.

"בחלק מהתפילות נזכרתי מהילדות שלי וחלק מהפסוקים והברכות לימדנו אחד את השני. אמרתי כל יום 'שמע ישראל' ובירכתי על האוכל. מאז שהשתחררתי אני ממשיך בחיזוק הרוחני".

עוד הוא מוסיף:

"העבירו אותי 33 מקומות - מנהרות, בתי ספר, דירות, אפילו גרם מדרגות - ולאורך כל התקופה ניסו לשכנע אותי להתאסלם. אמרו לי לחזור אחריהם על משפט שלא ידעתי את משמעותו. ככל שהם ניסו לגרום לי להתאסלם, זה חיזק לי את התחושה שאני חלק מהעם היהודי שעבר כל כך הרבה סבל. קיבלתי השראה גדולה מכל היהודים שסבלו כל כך בכל הדורות, ואז התחלתי לברך ולהתפלל - וזה משהו שממש חיזק אותי.

"וככל שהם מנסים לגרום לי להתאסלם, אני מרגיש שזה מחזק את התחושה שאני בן אדם יהודי, שאני שייך לעם היהודי שעבר כל כך הרבה סבל למשך כל ההיסטוריה שלנו, אם זה חורבן, אם זה שואה, אם זה מלחמות, אם זה פיגועים - וקיבלתי השראה מאוד מאוד גדולה מכל האנשים בעם שלנו שעברו את הזוועות שעברו במשך כל כך הרבה שנים.

"התחלתי לחזור בתשובה. זה חיזק אותי וזה הוביל אותי להתחיל באמת, כמו שאמרתם, להתפלל ולברך ובכלל להרגיש עד כמה העניין הזה מחזק אותי. נזכרתי... נזכרתי מהילדות, מימי בית הכנסת שהיינו הולכים אליו. התחלתי להיזכר בתפילות - חלק של תפילות. אני נזכרתי ב"שמע ישראל" ונזכרתי ב"המוציא לחם מן הארץ" - הברכה לפני שאוכלים את הלחם - שם זה היה פיתה.

"נזכרתי, ולא הייתי בטוח אם זה בדיוק מתאים, אבל ברכתי לפני האוכל "בורא מיני מזונות". ובכלל כשידעתי שהשבת נכנסת, הייתי אומר "שבת שלום" לחטוף שהיה איתי, או כשהייתי לבד - לעצמי. "שבוע טוב", "חגים טובים" ועוד מילים מחזקות, מילים של אמונה".