אליהו הנביא מברך בבנים

לפני שנים רבות חיו בבגדאד בני זוג יראי שמים ואהובים לבריות. דבר אחד העיב על אושרם של בני הזוג - הם לא זכו לבן.
 
באחד מלילי הסדר הסבו בני הזוג סביב השולחן, קראו את ההגדה וסיפרו ביציאת מצרים.
 
כשהגיעו לפסוק "והגדת לבנך..." התעצבו ובנשימה אחת הרגיעו  זה את זו: "בורא עולם לא ישכחנו ועוד יזכנו בבן".
 
בחלוף רגעים מספר נשמעה נקישה על הדלת ובפתח הופיע אורח זקן וביקש להסב עמם.
 
קיבלו את פניו בשמחה ונהגו בו הכנסת אורחים ראויה לשמה. בסיום הסדר אמר להם האורח: "מבקש אני מאת בורא עולם שאבוא אליכם גם בליל פסח הבא, ושולחנכם יהיה אז ללא סדר..."
 
התפלאו בני הזוג על כפיות הטובה של האורח, אך לא אמרו דבר ונפרדו ממנו בכבוד.
 
חלפו הימים רבים האורח נשכח מלבם לגמרי. כשלושה חודשים לפני חג הפסח לשנה הבאה, נולד לבני הזוג בן.
 
בליל הסדר הסבו בני הזוג, קראו את ההגדה וסיפרו בסיפור יציאת מצרים בשמחה רבה.
 
סמוך לשולחן ישב גם התינוק שמשך את המפה, היין נשפך מהכוסות והבקבוק נשבר, הצלחות נפלו ברוב רעש והמצות הפכו לפתיתים.
 
ההורים הביטו בבנם בסלחנות ובאהבה רבה הלא לילד הזה התפללו כל הימים.
 
כשהגיעו ל"והגדת לבנך" חיוך גדול של אושר נסך על פניהם. לפתע נשמעה נקישה על הדלת ובפתח ניצב האורח הזקן משנה שעברה.
 
שמחו בני הזוג לקראתו, נישקוהו וביקשו את סליחתו על שחשבו שהוא כפוי טובה.
 
האורח רק חייך ואמר: "תזכו לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים", ונעלם.
אז הבינו בני הזוג, כי האורח לא היה אלא אליהו הנביא זכור לטוב.
 
כל ענינו של ליל הסדר הוא לספר לדור הבא על ניסיו וניפלאותיו של הבורא יתברך בזמן יציאת מצרים.
 
"והגדת לבנך" זהו לא רק לספר לבן על מה היה אלא להחדיר בו את האמונה בבורא, את הביטחון בו, כדי שיצא מליל הסדר עם מטען של מידע ובעיקר עם מטען של אמונה.
 
אם אנו לא נעביר לדור הבא את המסורת והערכים לא יתכן קיום לעם היהודי. לולא אבותינו שהעבירו לנו, ספק אם היינו יושבים היום וחוגגים את ליל הסדר כהלכתו.
 
לא רק שנשב היום ונספר על העבר, אלא נשב ונשריש את יסודות האמונה, נספר על העבר כדי לנוכל להיות כאן גם בעתיד. וכל המרבה לספר הרי הוא - אותו האדם - משובח!
 
כי עם בלי עבר אין לו גם עתיד...
 

מאת מוקד תהילים ארצי https://www.tehillim-center.co.il/