סוד האושר

'תצאו לחפש!' הורה המלך, שהתעורר פתאום, ובין רגע העלה את מעמדו של רופא הכפר. יצאו לחפש, והיכן יחפשו את האושר אם לא בקרב עשירי הממלכה. קבעו פגישה דחופה עם היבואן הגדול ביותר במדינה, האיש שכל עשירי הממלכה תלויים במוצא פיו, האיש ששולט על מחצית מצי הספינות של הממלכה, ואחראי על שישים אחוז מהיבוא וחמישים אחוז מהיצוא. 'הוא בודאי חייב להיות מאושר', התלחשו הנציגים בדרכם לפגישה, 'ובודאי ישמח גם לתת גלימה למלך', הם היו בטוחים שהפגישה תצליח. 'אני לא בטוח שאני האיש המתאים לתפקיד', אמר העשיר, 'אני אמנם עשיר, אך חוששני שרחוק מלהיות מאושר, אתם יודעים איך זה, עסקים, טרדות, ספינות וסערות, סחורות וגניבות, מיסים, עלויות, בנקים וכאב ראש, לא, אני לא מאושר!'. 

יצאו שליחי המלך, ונתקלו במודעת ענק המבשרת על הופעה מיוחדת של זמר הממלכה האגדי, במרכז הבירה. 'הוא בודאי איש מאושר!' אמרו זה לזה, 'הוא מופיע בכל העולם, כולם מכירים אותו, יש לו ארבעה אלבומי זהב, הוא חייב להיות מאושר!', הם מיהרו אל הכיכר, מקווים לפגוש אותו עוד לפני המופע. 'אני לא איש מאושר', אמר הזמר, בשעה שההמונים הריעו לו מבעד לפרגוד, 'תאמינו לי שאני קם כל בוקר מזיע כולי מחלומות רעים שהקול שלי נעלם. וגם, לאחרונה התחילו להגיע לאוזניי שמועות שיש לי מתחרים, וגם המלך כבר לא הזמין אותי המון המון זמן. לא, אני לא מאושר! אבל אם המלך צריך גלימה, אז בשמחה, תמיד'. 

באו אל המלך, שטרח והתרומם כששמע שמצאו עבורו איש מאושר. המאושר קד קידה עמוקה וחייך אל המלך. שמעתי שאתה איש מאושר', אמר המלך, 'תוכל לתת לי גלימה אחת משלך'. 'הייתי שמח לעזור אדוני המלך, אבל כמו שאתה יכול לראות בעצמך, אין לי גלימה, אפילו חולצה אין לי'. 'אז איך אתה  מאושר?' שאל המלך, וזכה לשמוע מהו אושר אמיתי של מישהו שמאושר ממה שיש לו באמת.