''כשראיתי את ההמחאה עם הסכום הגבוה שנשלחה אלי, הייתי בטוח שמדובר בטעות...''

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

רבי אברהם נתן ברנט הי"ו, הינו בעליו של מפעל גדול השומר שבת. במפעלו, מכונות תעשייתיות מתקדמות, מהבודדות בארץ מסוגן, שעלותן נאמדת בעשרות מיליוני שקלים ואשר השבתתן בכל שבוע אינה דבר של מה בכך. מכונות אלו נועדו לעבוד ולייצר שבעה ימים בשבוע, עשרים וארבע שעות ביממה ללא הפסקות. הפסקת פעילות המכונות וכיבויין המוחלט אורכת כמעט יום שלם, ואילו חידוש פעילותן נמשך קרוב לארבעים ושמונה שעות!

מידי יום שישי בבוקר ניגש הוא בשמחה ובנחישות למרכז מפעלו, ו'מוריד את השאלטר' של המכונות הענקיות. החל מרגע זה המנועים כבים לאט-לאט, שלב אחר שלב, ועד למועד כניסת השבת מסיימות המכונות את פעולתן באופן סופי, עד שדממה מוחלטת שוררת ברחבי המפעל. במוצאי שבת קודש מופעלות ומונעות שוב המכונות. שלבי ההפעלה אורכים שעות ע"ג שעות, מנוע אחר מנוע מתעורר לתחיה, ורק ביום שני לעת בוקר חוזרות המכונות לפעילותן המלאה ולייצור הנייר.

מיודענו מתעלם כליל מההפסדים הכספיים של כמעט שלושה ימי ייצור בשבוע, שבהם המכונות מושבתות באופן מוחלט. וכבר לא נדבר על שאר ימי יו"ט, או שני ימי ראש השנה החלים בסמיכות לשבת וכדומה, אז הם מושבתים כחמישה ימים, אם לא יותר! ובכל זאת בלב בוטח במי שאמר והיה העולם - מכבה הוא מידי שבוע את כל מכונות המפעל, על אף שיתכן ובתנאים מסוימים יכול היה לקבל היתר כל שהוא להמשך פעילותן האוטומטית של המכונות.

שמירת השבת במפעלו קנתה לה שם גדול, ובעקבות כך היו מבקרות במפעלו מידי פעם קבוצות של אנשי מקצוע ולומדי מערכות תפעול, שבאו לראות כיצד ייתכן הדבר להשבית מרצון מכונות כה גדולות למשך יממה שלמה. היה זה באחד הימים בתחילת השנה, כאשר הגיעה למקום קבוצה לסיור, כשרבי אברהם מלווה את הקבוצה, ומסביר תוך כדי הדברים על חשיבות שמירת השבת בכל מחיר. בסיום הסיור ניגש אליו אחד המסיירים, אף הוא שומר תורה ומצוות, וביקש ממנו לספר לו סיפור שהוא היה שותף לו, הנוגע לקדושת השבת:

"יום אחד נסעתי במכוניתי לאשדוד, אולם באמצע הדרך נתקע הרכב. התברר כי הדלק במכונית אזל. היה זה יום חם ולח מאוד, ומצאתי את עצמו תקוע על הכביש עם מנוע מושבת, ללא דלק. ניגשתי לתא המטען, הוצאתי מיכל ריק, והחילותי צועד לתחנת דלק קרובה הממוקמת במרחק מספר קילומטרים. המרחק היה רב, אך לא היתה לי אפשרות אחרת. לאחר צעידה מאומצת בשולי הכביש תחת השמש הקופחת, הגעתי סוף סוף לתחנת הדלק, כשכל גופי לוהט ובגדיי רטובים מהזיעה הניגרת. לאחר שהשבתי נפשי במים צוננים, ביקשתי מהעובדים במקום למלא עבורי את המיכל, אך רגע לפני שהעובד לחץ על כפתור המשאבה, ביקשתי לברר האם המקום שומר שבת. משנעניתי בשלילה, התנצלתי ואמרתי כי אני מוותר על רכישת הדלק במקום, עקב היותי שומר שבת. השבת יקרה לי מכל, ואיני חפץ ליהנות משירותיה של תחנה שאינה שומרת על השבת.

בירור טלפוני קצר העלה כי במרחק מספר קילומטרים נוספים קיימת תחנת דלק אחרת, שומרת שבת. לא חשבתי פעמיים, והתכוננתי לצאת שוב לדרך כדי למלא את מיכל הדלק. נהג אחר שעמד בתחנת הדלק וצפה בהשתאות במתרחש, נדהם. הוא הבין שמדובר באדם שמוכן להשקיע כה רבות בשל חשיבות שמירת השבת בעיניו. מיד, ניגש אליי והציע לקחת אותי ברכבו לעבר תחנת הדלק הסמוכה השומרת שבת, ולהחזיר אותי חזרה לרכבי עם מיכל הדלק המלא.

הודיתי לנהג בחום רב, ונכנסתי לרכבו. במהלך הנסיעה הביע הנהג התפעלות רבה על היותי שומר על עקרונותיי המקודשים בצורה כה מרשימה, ובסיום הנסיעה הקצרה ביקש את שמי וכתובתי. בינתיים הספקתי לשכוח מהסיפור. כחלוף שבועיים, הונחה בתיבת הדואר שלי מעטפה ובה המחאה על סכום גדול מאוד, הרשומה לפקודתי "למוטב בלבד", באופן שיבטיח כי רק אני אוכל להפקיד את ההמחאה בחשבון הבנק שלי. בטוח הייתי כי אירעה טעות, ויצרתי קשר עם השולח ששמו היה מוטבע בכותרת, והיה זר לי לחלוטין. בשיחת הטלפון הזכיר לי שולח ההמחאה את הסיפור בתחנת הדלק, והנסיעה יחד במכוניתו. תוך כדי הדברים הסביר את פשר ההמחאה. "לאחרונה קיבלתי זכות טיפול בסכום כסף גדול שנותר בעיזבון אחת מקרובותיי, והנחייה לתת סכום כזה ליהודי שמוסר נפשו למצווה מסוימת. כשראיתי אותך ביום חם ולוהט מסרב לקנות דלק מתחנה שאינה שומרת שבת, ובשל כבוד השבת היית נחוש לצעוד בחום הכבד כברת דרך נוספת, הבנתי שעל מקרה זה נאמרה הצוואה, ואין ספק שהכוונה אליך. סכום זה שייך לך, תשתמש בו כראות עיניך וכאוות נפשך!"

(מתוך גיליון ''אספקלריא'', האמנתי ואדברה)