מה שהוא לא ידע, זה ששני האנשים שהזמינו אצלו עבודה היו חוקרי מס הכנסה...

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

בראשון לציון מתגורר יהודי יקר העוסק לפרנסתו בבניית פרגולות וסוכות. יהודי זה נהג שלא לעבוד בימי ששי, אלא להקדישם ללמוד תורה ולסיוע בביתו. באחד הימים, לפני חג הסוכות, נגש אליו שכן המתגורר ברחוב לידו והפציר בו לבוא ולבנות עבורו סוכה.

"מצטער", השיב היהודי, "לא אוכל לעזור לך, עד חג הסכות נותרה לי עבודה רבה". אולם השכן לא התכונן לוותר, שוב ושוב הפציר והתחנן, סיפר כי אין לו סוכה, ולבסוף ביקש שיבוא לביתו בערב שבת.

"רוצה אתה שאעבוד בערב שבת שובה?", השתומם היהודי. אולם משעלה הרעיון, שוב לא ירד מהר כל כך… ובסופו של דבר, מצא יהודי זה את עצמו עומד על גגו של בית השכן ביום ששי, כשהוא בונה עבורו פרגולה.

תוך כדי כך, נשמעה לפתע קריאה מן הרחוב. שני אנשים זרים עמדו שם, העבודה נשאה חן בעיניהם, והם החליטו להזמין עבודה לעצמם. ברצון רב נתן להם היהודי את מספר הטלפון שלו, והם סיכמו ביניהם כי מיד לאחר החג יבוא לבנות עבורם. מה שלא ידע אותו יהודי הוא, ששני זרים אלו היו חוקרים של רשויות החוק…

כעבור זמן מה מקבל מיודענו הזמנה לבוא עם פנקסיו לביקורת. הוא הגיע בחשש כלשהו, ורק אז הבין כי החוקרים מחפשים משהו מסוים מאד… הם קבלו מידע על הפרגולה שבנה ביום ששי, וחיפשו את הקבלה עליה. מאחר שקבלה מעין זו לא היתה ברשותו, הם פקדו עליו לבוא בעוד עשרה ימים לבדיקה חוזרת ולהסקת מסקנות מתבקשות, קרי: קביעת התעריף שעליו לשלם כקנס על העלמת המס שבוצעה על ידו.

בעשרת הימים הבאים לא הצליח האיש לעשות מאומה, לא לאכול, לא לישון וכמעט שלא לתפקד… חבריו הקרובים, אשר שמעו על פרטי המקרה, נסו להתגייס לעזרתו. הראשון היה השכן שאצלו נעשתה העבודה. "מדוע צריך לפחד?…", אמר לו. "ביפו", המשיך כממתיק סוד, "ישנו אדם שמומחה בהוספת דפי קבלות לפנקסים… כדאי לך לשוחח אתו…".

חבר אחר נגש ואמר לו: "אל תהיה בלחץ, חכם שמעון המתפלל ביחד אתנו, עבד לפני כמה שנים במשרד הממשלתי ההוא… הוא מכיר היטב את כולם, ועם כמה לירות הכל יסתדר…". ואילו השלישי בא וסיפר לו שאחיו עובד איתם כיום, ותמורת תשלום סמלי בהחלט ביכולתו לדאוג לכך שהחקירה תעבור בשלום… כל הצעה כזו גרמה לו לתקווה מחודשת, והוא לא חסך בכסף ולא במאמץ כדי להוציאה לפועל.

והנה, לאחר שהפעיל את כל הקשרים האמורים, ישב אותו יהודי עם עצמו וחשב: 'ריבונו של עולם, מה בדיוק אתה רוצה ממני? הלא אתה מכיר את הפנקסים האמתיים שלי… אתה יודע שמעולם לא הרווחתי גרוש מבלי לעשר! אתה יודע שלאחרונה השאתי את בתי עם תלמיד חכם ושילמתי על כך במיטב כספי ודמי! במה חטאתי? מה עלי לתקן?!'…

ופתאום הבין: כאשר היתה לי בעיה למי פניתי? לחכם שמעון, לאיש מיפו, לעובד מתל אביב… ומה עם ריבון העולמים? האם הוא איננו נמצא בתמונה?!… הוא קם ממקומו ונגש לעבר מכשיר הטלפון. חייג את מספרו של העובד מיפו והודיע לו: נא להפסיק את העבודה על הפנקסים, הסתדרתי כבר… לאחר מכן התקשר לחכם שמעון ולעובד השלישי והודיע שאין צורך בשום פעילות, הוא הסתדר כבר בעצמו… או אז, כאשר ה"שטח" התפנה, הוא פנה לבורא העולם ואמר לו: "ריבונו של עולם, כעת אני אצלך…".

יום החקירה הגיע. הוא מגיע למשרדים ונשלח הישר לחדר המנהל… 'אוי ואבוי!' מספיקה מחשבה מהירה לחדור למוחו, והרגלים התקשו לפסוע מרוב פחד… כשהתיישב, החל הלה לתחקר אותו על כך שלא היתה קיימת קבלה, על המחסור בפנקס הזמנות, ועל עוד פרטים ופרטי פרטים שלא דווח בהם כראוי על הכנסותיו. עם כל מלה שיצאה מפיו, חש שסיכוייו לצאת ללא עונש קטנים והולכים.

לפתע אומר לו הפקיד: "אינני יודע מדוע, אבל אינני מסוגל לעשות לך מאומה… כאילו מישהו רשם על מצחך 'אל תיגע בו'… אני כותב לך דו"ח ומכניס אותו לתיק האישי שלך, וכעת עליך להתפלל שאיש לא יפתח את התיק…". ובמלים אלו נפרד מעליהם לשלום.

אכן, כאשר ה"שטח" התפנה, דאג "בעל הבית העיקרי" שלא יאונה לו כל רע!

(מתוך גיליון ליקוטים וסיפורים נפלאים מקץ תשע"ה)