האב השכול מנתיבות: "זכינו לגדל נשמה קדושה 6 וחצי שנים"

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

יהודה נעים, ששכל ביום שני את בנו יוסף בן ה-6 וחצי, שנפטר במיטת נשיקה, כשלא התעורר משנתו, מספיד את בנו הצעיר ומצדיק עליו את הדין: "כל מה שה' עושה הכל לטובה, זכינו לגדל נשמה קדושה 6 וחצי שנים" - אמר.

בשיחה שהעניק לכלי התקשורת, אמר האב השכול, כשארבעת בנותיו מאושפזות בבית החולים ברזילי: "היה לו חום רגיל ופשוט הוא לא קם בבוקר. תמיד היינו לידו ושמרנו עליו. התפללתי עכשיו שחרית בטלית שלו, אני לא מאמין שמדבר עליו בלשון עבר. הקב”ה זיכה אותנו שש וחצי שנה עם הילד הטהור הזה. כנראה כעת הקב”ה רצה אותו אצלו”.

"כל מה שה' עושה הכול לטובה", אמר, שעות ספורות לאחר הפטירה הפתאומית. "השם נתן והשם לקח, יהי שם השם מבורך. כל מה שהשם עושה הכל לטובה. זכינו לגדל נשמה קדושה שש שנים וחצי, זכינו ללמוד איתו תורה, זכינו לגדל ולחנך אותו. הוא רצה מאוד ללמוד תורה. הגוף שלו אמנם לא כאן, אבל אנחנו מאמינים בני מאמינים שהנשמה שלו איתנו. בעזרת השם, שנזכה לתחיית המתים בקרוב ממש".

האב הוסיף וסיפר כי בנו היה תלמיד כיתה א' בתלמוד התורה 'נתיבות יהודה': "פעם שמעתי אותו מדבר בשקט בחדר שלו ואומר: בורא עולם אנא תעשה שאהיה צדיק, שאהיה תלמיד חכם. הוא היה ילד כזה טוב, בן יחיד, שעושים עבורו הכול".

האם השכולה התראיינה לכלי התקשורת וחיזקה רבים בתשובתה לשאלת המראיין: ''אתם בטח שוברים את הראש לדעת למה יוסף נפטר?'' האם עונה: ''אנחנו בכלל לא שוברים את הראש, יהודי לא שואל למה, למה יאמרו הגויים'', אמרה האם בגבורת נפש והוסיפה: ''אנחנו רק צריכים לקחת את הלקח וללמוד את המסר שה' בא ללמד אותנו''.

קראו תהילים לעילוי נשמתו הטהורה של הילד יוסף בן יהודה ז''ל:

ו

(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) יְהוָה אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי. (ג) חָנֵּנִי יְהוָה כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי יְהוָה כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי. (ד) וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד ואת (וְאַתָּה) יְהוָה עַד מָתָי. (ה) שׁוּבָה יְהוָה חַלְּצָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ. (ו) כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ. (ז) יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה. (ח) עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי. (ט) סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּי שָׁמַע יְהוָה קוֹל בִּכְיִי. (י) שָׁמַע יְהוָה תְּחִנָּתִי יְהוָה תְּפִלָּתִי יִקָּח. (יא) יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע.

יג

(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) עַד אָנָה יְהוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי. (ג) עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי. (ד) הַבִּיטָה עֲנֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. (ה) פֶּן יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט. (ו) וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָמַל עָלָי.

כ

(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) יַעַנְךָ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. (ג) יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ. (ד) יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה. (ה) יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא. (ו) נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יְהוָה כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ. (ז) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ. (ח) אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר. (ט) הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד. (י) יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.

קל

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה. (ב) אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי. (ג) אִם עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד. (ד) כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. (ה) קִוִּיתִי יְהוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי. (ו) נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר. (ז) יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה כִּי עִם יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. (ח) וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲו‍ֹנֹתָיו.

אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה. הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן.