מה קרה כשנטלי דדון פתחה באקראי את ספר התהילים?

 "אני מוקפת בהמון קולות, שמועה מפה רכילות משם, תוקפנות מלמעלה, הפחדה מלמטה. אני מודה שקצת נחנקת, על אף ההתמקדות באור ויש ממנו המון. כשאני נחנקת, החמצן שלי נמצא רק במקום אחד. תמיד הוא יודע בדיוק מה לומר, אבל בדיוק. פותחת לי באקראי כמו תמיד על פרק ושם התשובה".

כך כתבה המפורסמת נטלי דדון ברשת החברתית. כוונתה במשפט "פותחת לי באקראי כמו תמיד על פרק ושם התשובה" - היא שהיא פותחת את ספר התהילים באופן אקראי ומוצאת בו נחמה ותשובות.

הפעם נפתח לה פרק קי"ב בספר התהילים, שהתאים בדיוק לתחושותיה בתקופה מורכבת זו. היא פתחה דווקא בעמוד זה כי שם התהילים נרטב מעט.

"והטיפה שנפלה לה כאן על הדף משמיים", אמרה דדון, "כנראה שלא רק אני בוכה על עם שמתפורר לאיטו אל מול עיניי. אבא. התרחקנו קצת יותר מדי".

זהו פרק קי"ב:

 א הַלְלוּ-יָהּ: אַשְׁרֵי-אִישׁ, יָרֵא אֶת-יְהוָה; בְּמִצְוֺתָיו, חָפֵץ מְאֹד. ב גִּבּוֹר בָּאָרֶץ, יִהְיֶה זַרְעוֹ; דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ. ג הוֹן-וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ; וְצִדְקָתוֹ, עֹמֶדֶת לָעַד. ד זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר, לַיְשָׁרִים; חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק. ה טוֹב-אִישׁ, חוֹנֵן וּמַלְוֶה; יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט.ו כִּי-לְעוֹלָם לֹא-יִמּוֹט; לְזֵכֶר עוֹלָם, יִהְיֶה צַדִּיק. ז מִשְּׁמוּעָה רָעָה, לֹא יִירָא; נָכוֹן לִבּוֹ, בָּטֻחַ בַּיהוָה. ח סָמוּךְ לִבּוֹ, לֹא יִירָא; עַד אֲשֶׁר-יִרְאֶה בְצָרָיו. ט פִּזַּר, נָתַן לָאֶבְיוֹנִים– צִדְקָתוֹ, עֹמֶדֶת לָעַד; קַרְנוֹ, תָּרוּם בְּכָבוֹד. י רָשָׁע יִרְאֶה, וְכָעָס– שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס; תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד".