על איזו מצווה לא מוותר יוצר הסדרה "ברדק"?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

מני וקשטוק מוכר לרובכם כנראה מהסדרה "ברדק". זוהי תוכנית של פרקים מצולמים העולה לרשת ומביאה סיטואציות מצחיקות ושמעשעות מהווי החיים החרדי.

בראיון שפורסם בערוץ 7 ובהידברות ונעשה על ידי אבנר שאקי, הוא מספר על עולמו הדתי והרוחני ועל הקשר שלו לדת.

"יש מצווה שאני משתדל לקיים בדקדוק והיא כל פעם מדהימה אותי מחדש", הוא מספר. "אני משתדל מאוד להקפיד על מצוות מעשר וגם 'לעגל' כלפי מעלה. בכל פעם מחדש מפליאה אותי ההשפעה המיידית והמוחשית שיש למצווה הזו על העסק. לפעמים אם יש תקופות חלשות יותר בעסק אני משחזר עם עצמי ובודק מה מצב נתינת המעשרות, ותמיד, פעם אחר פעם, כל פעם שאני מחלק את המעשרות למחרת ואפילו באותו יום דברים זזים, לקוחות חדשים מתקשרים, עסקאות נסגרות".

לגבי ברכות הוא משתף כי "אני מתייעץ ומקבל ברכות מהרב'ה מטולנא בירושלים. ב"ה אני זוכה להיכנס אליו מפעם לפעם להתברך מברכותיו של היהודי הקדוש הזה, וכן להיוועץ בו בהחלטות גורליות. היו לא מעט דברים שהוא ייעץ לי לגביהם ובירך אותי בהם ולא כל כך הבנתי למה דווקא זו העצה שהוא נותן לי או שלא מספיק האמנתי שדברים יסתדרו בזכות הברכה שלו, ולאחר זמן ראיתי כמה הוא צדק. עשיתי מה שהרב אמר לי מתוך אמונה בתלמידי חכמים וב"ה דברים הסתדרו והצליחו בדיוק כמו עצותיו של הרב. אני מרגיש זכות עצומה להכיר אותו ולהיות איתו בקשר".

כשנשאל על געגוע שלא ישכח, ענה:

"אני מתגעגע לסבא שלי, הרב שמעון חיים וקשטוק ז"ל. בני הבכור קרוי על שמו, ועד היום סבא מהווה השראה גדולה בשבילי. סבא היה יהודי ירא שמים אמיתי, חסיד, שלמרות שעבד כמנהל מפעל הוא גם למד בלי סוף, וביום שהוא יצא לפנסיה הוא חזר לכולל בטבעיות כאילו מעולם הוא לא עזב. למרות שסבא עבר את השואה כילד הוא לא איבד את חוש ההומור שלו, ובגדלות נפש בספר שכתב על השואה הוא שזר מלא הומור ושמחה. משפטים שסבא אמר לי, ודברים שהוא לימד אותי, מלווים אותי בכל יום ויום".

וקשטוק משתף מעולמו הפרטי לגבי השיר האהוב עליו והסיבה לכך:

"השיר 'Thank you hashem', 'תודה לך ה'', של ג'ואי ניוקומב ומשה שטרוך. אשתי ואני חיכינו שמונה וחצי שנים מהחתונה עד שנולד לנו ילד. כל אחד מתמודד שונה עם העניין הזה, אבל מעולם לא קראנו לעצמנו 'חשוכי ילדים'. תמיד אמרתי לעצמי שגם למבורגיני אין לי ובכל זאת אני לא מרגיש 'חשוך למבורגיני'. מה שמגיע לנו, מגיע לנו. והשם ישלח מתי שצריך. ב"ה אחרי שמונה וחצי שונים נולד לנו בן בכור, שמעון מיכאל.

"הלידה הייתה מאוד מרגשת, יום וחצי במחלקה, מאוד מאושרים אבל אין יותר מדי זמן לחשוב. ביום שישי יצאנו מבית החולים, הגענו שעתיים לפני שבת, ולפתע פעם ראשונה בלי אנשים מסביב, בלי אחיות או מבקרים, רק אני, יפי אשתי והתינוק הקטן בסלקל. הדלקתי את המערכת והשיר שהתנגן היה 'טנקיו השם', ופתאום הצפה גדולה של רגשות - אושר, הודיה, התרגשות, התפרקות, הפנמה, הכל ביחד מעורבב באוויר. ואנחנו שרים בחיוך, בסערת רגשות ובפרץ מטורף של דמעות של שמחה: 'תודה לך השם'. הבן שלנו רק בן שנה וחצי אבל הוא שמע אותו כבר מאות פעמים, ומכיר אותו מעולה".