"ספרי הקודש שהקיפו אותי שמרו עלי": בית הכנסת שהפך לבית חולים שדה בטבח

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

"סמוך לשעה 06:40 התקבלה במד"א קריאה על פצוע קשה באזור בני נצרים ומיד יצאנו למקום. תוך כדי הטיפול הרפואי, סמוך לשעה 7 בבוקר, התחילו להתקבל ההודעות על חדירות מחבלים למושבים סביבנו, הבנו שלא נוכל לפנות את הפצוע לבית החולים מכיוון שיש מחבלים בכבישים סביבנו והחלטנו להיכנס למושב נוה הסמוך".

כך פותח את דבריו מנחם בלומנטל, פראמדיק מד"א, לגבי השבת בה החלה המלחמה. הוא עבד במשמרת יחד עם חובש בכיר במד"א - חננניה אלמקייס.

"הגענו לבית הכנסת של הישוב, הכנסנו פנימה את הפצוע שהיה איתנו בניידת טיפול נמרץ והחלטנו להסב את בית הכנסת לבית חולים שדה מאולתר ולהיערך לקליטת נפגעים נוספים במידה ויהיו".

בלומנטל ביקש מהתושבים במקום שיש להם הכשרה רפואית להגיע לבית הכנסת כדי לעזור בטיפול הפצועים. כמו כן הוא לקח מהמרפאה במושב את כל הציוד הרפואי שהיה שם. אלונקות הוא לקח ממכינה קדם צבאית שהיתה באזור.

אנשים מכיתת הכוננות היו סביב לבית הכנסת שהפך ברגע לבית חולים שדה על מנת לאבטח את המקום.

נהג האמבולנס של מד"א מהישוב שלומית, עקיבא שבת, שביתו נפגע בפגיעה ישירה מרקטה, נלח עם המחבלים והחל להביא פצועים למרפאה המאולתרת.

"ממש במטח הראשון הבית שלי נפגע פגיעה ישירה והוסב לו הרס רב. וידאתי שכל המשפחה שלי שהייתה יחד איתי בממ"ד לא נפגעה, והבנתי מיד שמדובר באירוע חריג ומשמעותי", הוא אומר. "כחלק מהיותי חבר בכיתת הכוננות ביישוב לבשתי את האפוד, לקחתי את הנשק ויצאתי להילחם. במקביל לירי ונטרול המחבלים, הענקתי טיפול רפואי ראשוני לפצועים שהיו פזורים בשטח ולאחר תיאום עם מנחם וחנניה פיניתי אליהם לבית הכנסת את הפצועים והמשכתי בלחימה".

בלומנטל מתאר:

"סמוך לשעה 09:30 קיבלנו דיווח מעקיבא שבת שהוא חבר לפצועים מחדירת מחבלים במושב פרי גן הסמוך ושמתקיימת שם לחימה קשה מאוד ושהוא מחלץ אותם אלינו לבית הכנסת שהפך להיות בית חולים שדה. הענקנו טיפול רפואי לפצועים שחולצו אלינו כשבמקביל כל הזמן אנחנו מנסים לתאם עם מוקד מד"א ועם הצבא הנחתת מסוק לחילוץ הנפגעים. השתמשנו בכל הציוד הרפואי שהיה ברשותנו על מנת להציל את הפצועים. רגע מצמרר מאוד היה לצערנו כשאחד המטופלים נפטר והמתפללים שהיו בבית הכנסת אמרו עליו קדיש".

אח מהאנשים שחייו ניצלו בזכות מעשיהם ההרואיים של בלומנטל ושבת הוא מיכאל גוטסמן.

 כך הוא אומר:

"ברגעים הראשונים אחרי הפציעה והפינוי הראשוני לא הבנתי איפה אני נמצא, לא הבנתי שאני בבית הכנסת. ראיתי את מנחם שהתחיל לטפל בי ואמרתי לעצמי בלב: 'הקדוש ברוך הוא שלח לי מלאך שיטפל בי'. בדיעבד, אני מבין שבנוסף לטיפול הרפואי שקיבלתי, ספרי הקודש שהקיפו אותי שמרו עלי".

גם בועז בירן, ניצל בזכות הגבורה הזו, והוא משחזר:

"אני זוכר שמרגע שנפצעתי מירי בחזה וביד ועד שהגעתי לבית הכנסת נלחמתי על כל נשימה. ברגע שהכניסו אותי לבית הכנסת על אלונקה, אני זוכר ששכבתי על הצד, לא הבנתי כל כך איפה אני נמצא אבל ראיתי את צוותי מד"א והרגשתי הקלה, הבנתי שעכשיו אקבל טיפול רפואי ומצבי יתייצב. עליתי על המסוק שפינה אותי לבית החולים במצב יציב. וזה היה רק בזכותכם. תודה רבה שהצלתם לי את החיים".

​