סבתו של החטוף שנהרג: "אנחנו קמים לתחייה"

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

"לא רציתי בהתחלה לשמוע מה קרה. אני לא הייתי יכולה באותו רגע לשאת את זה שהוא גם יצא לחופשי, טייל בעזה והיה כל כך קרוב אליי".

כך מספרת בראיון לN12 בלה חיים - סבתו בת ה-85 של החטוף יותם חיים ז"ל שנהרג מאש כוחותינו יחד עם החטופים אלון שמריז ז"ל וסאמר טלאלקה ז"ל.

"אני חושבת שכל המשפחה בהתחלה לא הסכימה לדעת איך זה קרה", היא אומרת, "אבל באותו רגע זה כבר לא שינה לי. שאלתי אם הוא היה שלם וענו לי שכן, ושהוא היה רזה מאוד. אבל מה שחשוב הוא שהוא הצליח במשימה, הוא והחברים שלו".

"החיילים רק ניסו לשמור על החיים שלהם", היא אומרת ומזכירה את אמו של יותם ז"ל - איריס - שבפומבי מחלה לחיילים ונפגשה עם מפקדיהם.

"אני כל הזמן שאבתי גם מאיריס את האמונה שלה שזה חייב להיות טוב ושהסיפור עם יותם חייב להיגמר בטוב, כי לא יכול להיות אחרת. וזו מכה כל כך קשה. מה שמוביל אותנו בחיים האלה זו התקווה והשאיפה שחייב להיות טוב.

"אני גם אימא שכולה לבת חולת סרטן שנפטרה לפני גיל 30 ולמדתי להמשיך לחיות, וגם אני בעצמי חליתי בסרטן ולמדתי להמשיך לחיות. גידלתי את הבת של הבת שנפטרה מגיל 3 וחצי וכך אני הפכתי עוד פעם לאימא בגיל 52. אבל החלטנו שחייבים לחיות. הבית שלנו תמיד היה בית של שמחה, של מוזיקה וככה גידלנו דור שני ושלישי. ועכשיו גם רביעי, יש לי גם שני נינים. צריך רק להוציא את הטוב מכל דבר שקורה. איך אומרים, 'אם אנחנו לא נופלים, איך נקום?'".

על הנכד האהוב שלה היא מספרת:

"ילד סקרן וחקרן שכל דבר עניין אותו ובעיקר אהוב על כולם. ילד מאוד מצחיק שהצליח להגיע לכל דבר שהוא רצה להגיע אליו. כילד הוא היה מאוד אוהב לבוא אליי... הוא תמיד היה מאוד דואג לי. לזכותו נזקף שהפסקתי לעשן - הוא אמר לי 'סבתא, החיים יותר יפים בלי סיגריות. את לא רוצה לחיות יותר טוב?' וזה מה שדרבן אותי להפסיק.

"כל הזמן, אם הייתי צריכה משהו או לנסוע לאנשהו, הוא היה מגיע ושואל 'אני יכול לעזור לך, סבתא? אני אקח אותך'. פעם התלוננתי שבגינה יש עשבים שוטים, הוא בא לטפל בזה ואמר 'אל תדאגי'. לאורך כל הדרך, בהצלחות שלו ובכישלונות שלו תמיד עודדתי אותו. אמרתי 'אין דבר שאתה לא תוכל לעשות, רק תמיד תמשיך להאמין בעצמך'. 

"אני תמיד הרגשתי שיותר מאשר הנכדים האחרים, חשובה האהבה הזו שלי אליו. כי ליותם לא היו חיים קלים, הוא היה תמיד קצת שונה, קצת חרדתי. וזה שאנחנו היינו איתו וכל הזמן עודדנו אותו להגיע לגבהים שהוא שאף אליהם, הוא הצליח בנחישות להגיע אליהם".

חיים היא ניצולת שואה.

"לא חלמתי שהשואה תתפוס אותי פעם שנייה. בפולין נדדתי ממקום למקום ולא למדתי", היא משתפת. "ראיתי מגפיים שחורות ורכבות. כשבניתי משפחה בארץ זאת היתה הגאווה שלי. לא האמנתי שזה יקרה בארץ שלנו".

לאחרונה השתתפה בדיון מיוחד לרגל יום השואה הבינלאומי שנערך בכנסת. שם השמיעה את ההקלטה שהקליט לה יותם רגע לפני שנחטף ובה הוא נפרד ממנה.

"כמו שסיפרתי שם בכנסת, אמרתי ליותם לפני שהוא נסע לפולין בכיתה י"א: 'זה שאתה והחברים שלך באים לפולין ומראים את עצמכם שם, זאת הנקמה שלי. שהם יראו שהקמנו דור חדש ויש לנו מדינה. ודבר כזה לא יקרה עוד פעם כמו שקרה'".

היא מספרת מה מעסיק אותה כעת:

"לפני שבועיים החלטנו על דעת עצמנו שאנחנו בונים פה בית ספר. וביום ראשון לפני שבועיים הקמנו בית ספר לכיתה א' עד ו', יותר ממאתיים ילדים מסתובבים בחצר, ומילאו אותנו בחיים, בחיוכים ובצחוקים, וגם השבילים מלאים פרחים. רק לבוא ולראות ולהגיד 'זו שוב הנקמה שלנו'. אנחנו קמים לתחייה".