אתם עוקבים אחרי הפלאות? "נפילת חיזבאללה היא במימדים וקצב של מגילת אסתר"

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

נתנאל אלינסון הוא סופר ואיש חינוך. לאור חיסול נסראללה, הוא פרסם טור קצר, שממחיש לנו עד כמה אנו חיים בזמן מיוחד ועד כמה הקב"ה משגיח עלינו בהשגחה פרטית.

כך הוא כותב:

" זה החיסול הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. חמישה דברים ליום ההיסטורי הזה:

1. זה החיסול הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. מעולם לא הורדנו את ראש הנחש תוך כדי מלחמה. שווה ערך לכך שבששת הימים היינו מצליחים לחסל את נאצר או במלחמת יום הכיפורים את אסד. זה מעולם לא קרה עד אתמול. פנומנלי.

2. נפילת חיזבאללה היא במימדים וקצב של מגילת אסתר. לפני חצי שנה כתבתי שנראה לי שככה עתיד לקרות אך לא האמנתי שנראה זאת במו עינינו. תוך ימים ספורים, האיום האסטרטגי הכי גדול של מדינת ישראל התפרק לרסיסים. מהלומה אחרי מהלומה עד לתליית המן-נסראללה ועשרת שריו הקרובים: קודם הביפרים ששיתקו את הפעילים, ואז מכשירי הקשר שהכניסו אימה ושיתוק, ואז חיסול תוך 24 שעות של המפעל האסטרטגי של אלפי טילים בבתים, ואז חיסול בכירים ובסוף נסארללה וכל הצמרת. אין מילים. פשוט מגילת אסתר מפורש: אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו.

3. דיברתי שבוע שעבר עם שתי בנות זוג של טייסים, וטייס אחד. הם סיפרו לי על העומס העצום, הבלתי נתפס שהם עומדים בו. שבוע שעבר היה מבצע חיל האוויר הגדול בתולדות ישראל (יותר ממבצע מוקד!). וזה רק הולך ומתגבר. כמובן שיש כל כך הרבה גורמים שיש להודות להם, אבל הערב פשוט מגיעות מחיאות כפיים לטייסים ולטייסות ובני ובנות זוגם שלא עוצמים עין כבר שבועיים, עומדים בלחץ אדיר, והביאו הצלחה בשבוע הגדול ביותר בתולדות חיל האוויר.

4. ממש רואים איך האריה של עם ישראל מתעורר לחיים. הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא. ובעיני אין מדוייקים מדבריו של סא"ל מ' שהוביל את הטייסת שחיסלה את נסראללה:
"המבצע מבטא יוזמה, נחישות והתקפיות שהיו חסרות לנו לפני 7 באוקטובר, וזה הלקח הכי חשוב שלי מאותו יום, כי אנחנו חייבים לפעול באופן התקפי ויוזם מול מבקשי רעתנו - ויש עוד כאלה".

5. החיסול האסטרטגי התרחש בכ"ה באלול, יום מיוחד עם מסורת של תנופה ושינוי.
זה היום בו על פי המסורת החלה הבריאה ונאמר "ויהי אור", וזה היום בו סיים נחמיה את מפעל החומות האדיר שלו בבית שני-"וַתִּשְׁלַם הַחוֹמָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לֶאֱלוּל" (נחמיה ו, טו). מפעל סיום החומות של נחמיה היה מכת הפטיש האחרונה שגרמה לחמשת צבאות האויב שהקיפו את ישראל בימי נחמיה, להבין סופית שלא יוכלו לנצח את שבי ציון. 
אמן שמכאן ואילך נזכה ל"ויהי אור" ונשלים כאיש אחד בלב אחד את מטרות המלחמה של השבת תושבי הצפון  והחזרה מהירה ומלאה של כל החטופים".