האם לפי היהדות מותר להאמין באמונות טפלות?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בטורו הקבוע בעיתון "בשבע" פרסם הרב אליעזר מלמד מאמר  הנוגע לענייני אמונות טפלות.

המאמר לפניכם:

"שאלה: יש למשפחתנו, שעלתה מרוסיה, מנהגים שונים שהיו מקובלים במזרח אירופה, ואינני יודע אם מקורם במנהגים יהודיים ואם מותר לעשותם.

לדוגמה, כאשר חתול שחור לחלוטין עובר לפנינו זה סימן רע, ומקפידים לשנות את הדרך, שאם לא כן חוששים שתבוא עלינו סכנה. כמו כן, אם יוצאים מהבית ונזכרים ששכחו דבר, אסור לחזור כי זה מביא מזל רע, אלא צריך לעשות סיבוב קצר ורק אחר כך חוזרים. כמו כן אסור לשרוק בבית, כי השריקה גורמת שלא יהיה כסף בבית. גם נזהרים שלא לשבת בזווית השולחן, כי היושב שם לא יתחתן שבע שנים. כשרוצים לצאת לנסיעה מהבית, לאחר שאורזים את כל המזוודות, יושבים בשקט לפחות דקה, כדי שהמזיקים יחשבו שנשארנו בבית ולא יזיקו לו.

תשובה: מנהגים אלו אסורים. למעשה מנהגים אלו אסורים משום איסור "מנחש", שנאמר: "לא יימצא בך... קוסם קסמים, מעונן ומנחש" (דברים יח, י). וכן נאמר: "לא תאכלו על הדם, לא תנחשו ולא תעוננו" (ויקרא יט, כו). מנחש הוא מי שסבור בלא היגיון שבאירועים מסוימים יש סימן רע, ומי שאירועים אלה קרו לו צריך להימנע מלצאת לדרכו או לעשות את מה שתכנן לעשות. דוגמאות לכך הובאו בתלמוד (סנהדרין סה, ב): אם נפלה הפת מפיו, או שהמקל נפל מידו, או שכאשר התחיל ללכת בדרכו עורב קרא בקול, או שצבי הפסיקו בדרך, או שנחש עבר מימינו או שועל בשמאלו. וכל מי שבעקבות אירועים אלה נמנע מלצאת לדרכו או לעשות את מה שתכנן, עובר באיסור ניחוש. לפיכך, אסור להאמין במסורות שאין בהן היגיון ולנהוג על פיהן.

שורשי האמונות הטפלות במנהגי מכשפים

ככלל, אמונות טפלות נוצרו על ידי אנשים בעלי אינטואיציה מיסטית, בדרך כלל מכשפים, שחשו שדברים מסוימים מרמזים על סכנה או הצלחה. לעיתים הניחוש היה מבוסס על תחושה טבעית, כגון שאדם שהתחיל את יום עסקיו בתשלום מס גבוה עלול להיות עקב כך בדיכאון ולהיכשל בעסקיו באותו יום, והמנחשים הסיקו שתשלום מס בתחילת היום גורם לכוחות מיסטיים להתנכל לו, ולכן הורו להימנע תמיד מתשלום מס בתחילת היום או השבוע או החודש.

אולם ישראל מצוּוים להאמין בתורה ובמצוות, שמרוממות את האדם לעשותו טוב וישר, ולהוסיף ברכה לעולם, ולא לפנות לאמונות טפלות שאין להן בסיס הגיוני. גם כאשר לעיתים המכשפים העוסקים בניחוש הצליחו לנחש את העתיד, הם לא ראו את כל התמונה, וממילא ההולך אחריהם, גם אם הרוויח בטווח הקצר, בטווח הארוך הפסיד פעמיים. ראשית, ההישענות על ההדרכות שלהם מפריעה לאדם לשקול שיקולים הגיוניים שמהם צומחת לו יותר ברכה. שנית, ההולך אחריהם ממקד את כל תשומת ליבו, גם הרוחנית, בהצלחה החיצונית בלבד, ומסיר עצמו מהתורה, שהדרכתה נועדה לרומם את האדם מבחינה מוסרית ולהוסיף ברכה לחייו בעולם הזה ובעולם הבא".