עדויות חדשות משבי חמאס: "התייחסו אליהן כמשרתות"

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

"הן היו לפעמים עובדות בבתים של משפחות ואז התייחסו אליהן כמשרתות של הבית, והעבירו אותן ממקום למקום כל הזמן. הן היו גם בדירת מסתור שהיו בהן ילדים קטנים של בעלי הבית שמסתובבים שם ויורקים עליהן".

כך מספרת בראיון לתוכנית "סדר יום" שירה אלבג, אמה של החטופה שחזרה לירי אלבג.

"זכינו לקבל את לירי בחזרה, אין לתאר את האושר שאנחנו חווים" , אמרה והוסיפה:

"לירי התברכה בזה שהיא יודעת לקרוא אנשים והיא תמיד מסתדרת בכל מיני מצבים. היא ידעה להסתדר עם המחבלים ואיך לסובב אותם לדברים שהיא רצתה.

"היו עושים להן שם סרטונים כל פעם, יש דברים שלא יצאו. בשלב מסוים כשהיא ראתה שדברים לא מתקדמים היא אמרה: ' אני רוצה לתת למשפחה שךי אות חיים, אבא שלי חזק, כדאי לכם זה ייצר הרבה בלאגן'. לקח זמן ובסוף היא עשתה".

הבת של החטוף ששוחרר קית' סיגל, שיר, שיתפה את הרשת החברתית:

"אתם יודעים למה אני משתפת אתכם בסיוט שלי? כי אתמול לפני שהלכתי לישון אבא שלי סיפר לנו במשך שעות סיפורי אימה. התחושה שהייתה לי בגוף הייתה כזאת שגרמה לי לרצות לנסוע עד עזה ולפרק שם אחד אחד. ואז הגיע התסכול על זה אני לא יכולה לעשות את זה...".

אשתו של קית' - אביבה - אף היא היתה חטופה ושוחררה לפני כמה חודשים. היא סיפרה ל"חדשות 12":

"קית' היה שם באחד הימים בדיכאון טוטלי, ממש, ואז היא (-לירי אלבג ששוחררה) מסתכלת עליו ואומרת לו 'קית', אני דואגת לך, תחזור אלינו', והיא הצליחה להוציא אותו מהדיכאון כשאני לא הצלחתי. 

"הוא היה בדיכאון כמה ימים, אחרי שהם השפילו אותו ובאמת עשו לו כל כך רע. ולירי הגדולה והענקית הזאת הצליחה, וואו. הייתי כל הזמן שואלת אותה: 'איך? איך את ככה מצליחה גם להתחבר למחבלים בצורה כזאת?', ולירי אמרה: 'זה רק משחק ואני יודעת שאני צריכה לשחק את המשחק'. אמרתי לה: 'אני לא מצליחה, אני פשוט לא מצליחה', והיא - פשוט יש לה כוחות על".

על שמיעת הבשורה על שיחרורו היא אומרת:

"אין אדם יותר מאושר ממני, אני מוכנה עם כל הדברים. פשוט מטורף להיות בצד אחר, בצד של לקבל את אבא ולא להיות בצד של לחזור מעזה - כל מיני רגעים עולים לי, כאילו, של החזרה שלי, רגעים שכבר שמתי אותם בצד, כי זה מין רגע כזה שלא חוויתי, להיות פה במעמד של להביא את אבא. ברגע הראשון שראיתי אותו, מאוד מאוד התרגשתי. לא ידעתי אפילו מה לעשות עם הרגש הזה, הייתי מלאת רגשות, אבל גם נבהלתי - הוא לא נראה כמו קית', הוא ממש נראה לא טוב, ונבהלתי".

בנוסף, מספרת בריאיון לחדשות 12 מירב לשם גונן, אמה של רומי גונן, על חזרת החטופים האחרונים:

"זה היה מטלטל, זה היה מזעזע. לא שלא ציפינו, כי ראינו גם איך הבנות יצאו, והבנות יצאו גם באובדן משקל מאוד מאוד גדול. אני חושבת שפה יש הסלמה, וככל שהימים עוברים, נראה את המקרים היותר קשים".

עוד היא מספרת על רומי:

"האצבעות הארוכות האלה שממש בולטות, זה היה אחד הדברים הראשונים שהסתכלתי על רומי כשהיא חזרה. זה היה פשוט מטלטל. לא נותנים מספיק אוכל, לפעמים הרעבה מכוונת, האוכל מאוד לא איכותי".

היא מוסיפה כי "ההתאוששות הגופנית היא איטית, עד שהגוף בכלל מרגיש צורך לאכול. רק השבוע, רומי התחילה לאכול מתוך רצון, היום פעם ראשונה שהבאתי לה את הבולונז, כי רציתי שהיא תיהנה, אז היום היא הצליחה כבר ליהנות, ואנחנו מדברים על שלושה שבועות".