מה ציווה המלך על משנהו כשגילה כי תבואתו תוביל לשיגעון?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

באחד הימים אמר המלך למשנה לו: "כיוון שאני חוזה בכוכבים, אני רואה שכל התבואה הגדלה בשנה זו משונה - מי שיאכל ממנה יהיה משוגע. אם כן, תן לנו עצה, מה לעשות?"

השיבו המשנה למלך: "ראוי שנכין בשבילנו תבואה בנפרד, כדי שלא נצטרך לאכול מן התבואה החדשה".

אמר לו המלך: "אם נעשה כעצתך, רק אנחנו לא נהיה משוגעים וכל השאר יהיו, הרי שיקרה ההפך - אנחנו נהיה המשוגעים. על כן, נצטרך גם אנחנו לאכול מן התבואה. כך נעשה - נסמן סימן על מצחנו, שנדע שאנחנו משוגעים. כשאני אסתכל על מצחך, וכשאתה תסתכל על מצחי, נראה אחד את הסימן של חברו, כך נדע שאנחנו משוגעים..." ('כוכבי אור')

מידי יום העולם שלנו עובר טלטלות, אומנם אין כל חדש תחת השמש, אך הנפש של האדם נרמסת במודע או שלא מכל המקרים שעינינו רואות ואוזנינו שומעות. לעיתים שוקעים אנו "בשיגעון" של העולם הזה ומצטרפים כאגודה אחת למחול "השיגעון". כדי לא להיטמע במחול הזה צריכים אנו סימן שיזכיר לנו לצאת מידי פעם, לנשום אוויר נקי, כדי שלא נשקע בהלים הקיימים.

כשאדם "ניתלש" מידי פעם מהמציאות ובוחר לקחת חלק בלימוד התורה, בתפילה, בהתבודדות עם בוראו, הוא נושם אוויר נקי, מטהר את הנפש שלו, מקבל כוחות שיסיעו לו לעבור את טלטלות העולם הזה. 

נכון שיש עניין לאכול בחג גבינות לרוב, אך הדבר שולי ביותר לעומת עוצמת החג הזה. בחג השבועות כל אחד נידון כמה תורה ילמד במשך השנה, כמה יבין אותה, כמה יתחבר אל מקור השפע. נתבונן בעומק החג, נשאב ממנו כוחות, נסמן על מצחנו את האמת, וכשנסתכל במראה נבחין בה ונבין מה באמת חשוב בעולם, מה יוביל אותנו אל ההר, מה יתן לנו כרטיס כניסה למקום הכי יוקרתי בעולם, כרטיס כניסה אל ארמונו של המלך, כרטיס חופשי נצחי ליהנות מזיו שכינתו.

(ספר החיזוק יומי)