כל הורה רוצה את הטוב ביותר עבור ילדיו, אבל לפעמים הוא עושה בדיוק להיפך

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

מדברי הרב בסרטון:

"חנוך לנער על פי דרכו"

יש אמירה " לאו כל מוחא סביל דא", כל אחד לפי מערכת העצבים וההבנה וההסתגלות שלו, מתנהג. אדם שמלחיץ את עצמו, התוצאה יוצאת לא טובה. יש לי בן שלמד בישיבה מאוד מאוד לחוצה. הבן הזה, בן פורת יוסף, היה מוצלח מאוד. בן פורת יוסף, הצליח, עלה והתעלה. בא הבן השני, בישיבה הקטנה למד באותו מקום. בישיבה הגדולה, אני רציתי שימשיך כמו אחיו. אחיו היה חכם, אמר לי: "אני עברתי את זה קשה, ההוא יהיה לו עוד יותר קשה. תניח לו". הבנתי, שלחתי אותו לישיבה שמתאימה לאופי שלו. אז כל הכבוד שאני רוצה, אבל מה שמתאים לילד זה משהו אחר.

אל תקשיבו לעצת היצר

כל אחד לפי טבעו. הקבלות שאדם מקבל על עצמו, אם הוא מקבל מעבר ליכולות שלו, הוא קורס, הוא נופל. אלו עצות של היצר, זה לא עצות אמתיות. אבל אדם שנוהג מנהג דרך ארץ, יודע איך לנהל את ענייניו ברוגע, בחוכמה ובתבונה, נותן לעצמו את האוכל במינון המתאים להבריא, אדם כזה יכול לצמוח ולהתעלות. בחינוך ילדים יכול להיות אסון נורא, אנחנו רואים הרבה צרות כי ההורים משתגעים: הוא רוצה שהילד ילמד דווקא פה, אבל זה לא מתאים לו. היה לי בן שרציתי מאוד שייכנס לישיבה קטנה מסויימת ולא קיבלו אותו. אמרתי לראש הישיבה: "כדי שהילד לא ייפגע, אתה תאמר שקיבלת אותו, אל תפחד אני לא אעשה לך שום נזק. תאמר שקיבלת אותו, אני מבטיח לך שהוא ילך ללמוד במקום אחר". הוא הלך ללמוד במקום אחר ועד היום הוא לא יודע, עד היום הוא בריא, מפותח, לומד מצוין, תלמיד חכם, מפיץ תורה, פה מפיק מרגליות. מה יכלתי לעשות? יכלתי להכניס אותו בכוח, להפעיל פרוטקציה, היו מקבלים אותו ומה היה יוצא בסוף? זה היה מעבר לכוחות שלו. אני הייתי מפסיד. ככה, לפי דרכו, לפי כוחותיו, כל אחד לפי היכולות.

ארבעה בנים, כל אחד אופי אחר, כל אחד עולם אחר, אל תשווה בין אחד לאחד, אין תחרות בין אחד לאחד. כל אחד זה עולם בפני עצמו, אי אפשר בשום אופן לומר לילד תהיה כמו אחיך. זה פוגע, זה מעליב. כל אחד עם הכשרונות שלו.

מי לא רוצה נחת מהילדים? ומי לא ירצה תפילה מיוחדת על כך?
לחצו כאן להשתדלות >>