המפתח האבוד: הסגולה העתיקה לחיבור הלבבות שכל הורה חייב להכיר

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

ישבת בחדר אחרי ויכוח נוסף עם הילד שלך,  ולא ידעת מה לעשות. ניסית לדבר – לא הלך. ניסית להרים קול – גם לא עזר. ואז מישהו אמר לך "תגידי תהילים" – ואמרת, בלי ממש לדעת למה ואיך, ובלי שהרגשת שהדבר שינה משהו.

האם זה אומר שהסגולה לא עובדת? לא, זה אומר שאף אחד לא סיפר לך מה באמת קורה כשהורה אומר תהילים על הילד שלו ואיך לעשות את זה בצורה נכונה.

יש אנשים שחושבים שתהילים זה כמו שיר יפה שה' אוהב לשמוע, אבל ברור שזה הרבה יותר מזה.

לפי הקבלה, יש קשר רוחני עמוק בין הורה לילד – קשר שלא נגמר גם כשהילד יוצא מהבית, גם כשהוא עושה שטויות וגם כשאתם בויכוח סוער. הנשמה של הילד קשורה בחוט בלתי נראה לנשמה של ההורה, ודרך הקשר הזה – כל תפילה שנאמרת מגיעה למרומים.

דוד המלך עצמו ידע את זה. חלק מהפרקים הכי עוצמתיים בתהילים נכתבו בזמן שברח מהבן שלו – אבשלום – שרצה להרוג אותו. תחשבו על זה רגע. הבן שלו רצה להרוג אותו, ובמקום לקלל, דוד פתח בתפילה. הוא לא זנח את הקשר הרוחני גם כשהיחסים האנושיים היו מנותקים לגמרי.

ויש עוד משהו שהמקובלים אומרים, ושהרבה אנשים לא שמו לב אליו: כשאמא אומרת תהילים בבית – האווירה בבית משתנה, האוויר עצמו נטען בצורה אחרת. הילד "שומע" את זה ברמה שגבוהה מהאוזניים – גם כשהוא בחדרו עם אוזניות, גם כשהוא לא בבית בכלל. משהו שם חודר מבחינה רוחנית.

בואו נדבר על מה שבאמת עובד. לא "תגידו תהילים" בגדול, אלא אילו פרקים, מתי, ואיך:

פרק כ"ב – הסגולה שכתובה בשערי ציון
ספר "שערי ציון" של רבי נתן נטע הנובר, שהוא אחד הספרים הכי מרכזיים בנושא סגולות ותפילות, מציין את פרק כ"ב בתהילים כסגולה מיוחדת לנחת מהילדים ולחינוכם. הפרק מתחיל ב"אלי אלי למה עזבתני" – נשמע לא מתאים לנושא? אבל בדיוק כאן הנקודה: מתוך הכאב הכי גדול, מתוך התחושה שאין תקשורת, מתוך "הוא לא שומע אותי" – מגיעה הפנייה הכי עמוקה לה'. הפרק הזה הוא הנוסחה של מי שנמצא בתחתית ויודע שרק הקב"ה יכול לגשר.

מנהג ברסלב – לבד עם ה' בשעת לחץ
רבי נחמן מברסלב לימד שההתבודדות – הדיבור האישי עם הקב"ה, בשפת האם, בחדר סגור – היא הכלי הכי חזק שיש להורה. כשילד עושה משהו שמטריף אותך, לפני שאתה מגיב – תיכנס לחדר, תסגור את הדלת, ותגיד בקול: "ריבונו של עולם, אני לא יודע מה לעשות עם הילד הזה. אתה הוא האב האמיתי שלו. עזור לי". שלוש דקות כאלו שוות יותר מעשרים דקות ויכוח.

מנהג חב"ד – פרשת השבוע יחד
בחסידות חב"ד יש מנהג עמוק: ללמוד עם הילד את פרשת השבוע – לא כהכנה למבחן, אלא כחוויה משותפת. הרבי מליובאוויטש זצ"ל דיבר רבות על כך שהקשר הזה – של אב ואם שיושבים עם ילד סביב תורה – הוא סגולה לקשר, לציות, ולחינוך. לא צריך שיעור של שעה. גם עשר דקות עם כוס שוקו ביום שישי בבוקר תעשה את העבודה.

תפילת האם על נרות שבת
ידוע ומקובל בכל קהילות ישראל: הרגע שהאם מכסה את עיניה ומתפללת אחרי הדלקת הנרות – זה רגע של שערי שמיים פתוחים. רבנים רבים כתבו שתפילת האם בשעה הזו על חינוך ילדיה ובריאותם היא מהתפילות שמתקבלות ביותר. אם יש לך ילד שמדאיג אותך – זה הזמן להגיד את שמו בלב שלם.

מה עושים כשהילד "עושה צרות" – זו הטכניקה שאף אחד לא מלמד

כולם לימדו אותנו לדבר עם הילד. אבל לפני שמדברים עם הילד – צריך לדבר עם הקב"ה.

זה לא רק עצה רוחנית. זה פרקטי לגמרי. כשאתה עולה לדבר עם ילד אחרי שאמרת שלושה פרקי תהילים – אתה אדם אחר. הדופק שלך ירד, הלב שלך נפתח קצת ואתה מגיע לשיחה ממקום אחר לגמרי.

הרב מבריסק, הגרי"ז סולוביצ'יק זצ"ל, אמר משהו שהדהד לדורות: כשצריך לייסר ילד או לדבר איתו בחומרה, על האב להתפלל קודם שלא יפגע בנשמתו. כי הכוונה שאתה מביא לשיחה – היא מה שהילד מרגיש, הרבה לפני שהוא מבין את המילים.

הנה שלושת הפרקים שמומלץ לאמר לפני שיחה קשה עם ילד: פרק כ"ב (בקשה מהלב), פרק כ"ג (ה' רועה – תזכורת שהוא ההורה האמיתי), פרק קכ"ח (ברכת הבית והילדים). זה לוקח פחות מחמש דקות, אבל משנה הכל.

ועוד משהו קטן וחזק: כל פעם שאתה מרגיש תסכול עם ילד – אפילו רגע קטן של דיבור ממוקד עם ה', כמו:  "ה', עזור לי להיות הורה טוב עכשיו" – זו תפילה. היא נשמעת. היא נרשמת. ואם תרגילו את עצמכם לזה, תתפלאו כמה הדברים משתנים.

נוסח תפילה מומלץ לנחת מהילדים

יש תפילות שעוברות מדורי דורות ויש תפילות שיוצאות מהלב ברגע. שתיהן שוות. הנה נוסח שמשלב את שניהם:

"יהי רצון מלפניך, ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתזכני לגדל את ילדיי לתורה, לחופה ולמעשים טובים. תן בלבם יראת שמיים ואהבת ישראל. פתח בינם ובייני שערי הבנה, שנוכל לדבר ולהקשיב זה לזה. ותגן עליהם מכל רע, בגוף ובנפש. ותהיה לנו בית של שלום ושמחה. אמן".

את הנוסח הזה אפשר לומר בכל זמן – בבוקר, לפני שיחה קשה, או בערב שבת על הנרות. אין כאן שעה קבועה. יש כאן כוונה.

חשוב לזכור שאם יש לך ילד שעובר תקופה קשה – דיבור עם רב שמכיר את המשפחה, ובמידת הצורך עם אנשי מקצוע, הוא חלק מהדרך. הקב"ה מבקש מאיתנו גם למצוא אנשים שיסייעו לנו.

אבל תפילה? תפילה היא המפתח הראשון. כי לפני שמישהו אחר יכול לעזור – הקב"ה כבר שם, ממתין לך, ורוצה לשמוע.