דבר תורה לקראת פרשת לך-לך: מעשה באלמנה ובתפילה

"וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ"
שרה התלוננה בפני אברהם שלא התפלל עליה, כי אילו היה אברהם מתפלל עליה, ולא רק על עצמו – היתה נפקדת. אבל מה זה קשור לחמס? במה הוא גזל אותה? אומר הרב שך (בשבוע הבא, ט"ז חשון, יחול יום פטירתו). אנחנו חושבים שגזל זה רק כשמישהו מוציא חפץ או ממון מחבירו. אבל אין האמת כך, אלא גזל זה גם למנוע טובה מהחבר, ובפרט אם הוא מונע עצמו מתפילה בעד חברו, שבזה היה יכול לפעול ישועה עבורו. גם כאן נחשב הדבר לגזל.
 
מעשה באלמנה, שהיה לה בן יחיד שהלך לישיבה. אך אותו הבן היה קצת שובב, ולא למד, הוא רק הפריע וגרר אחריו תלמידים נוספים, עד שמנהל הישיבה לא ידע מה לעשות עם אותו בחור. התרו בו והפצירו בו, שאם לא ישנה את מעשיו ואת דרכיו – יהיה חייב לעזוב את הישיבה!
הבחור לא שמע לרבותיו, והמשיך במעשיו ובהרגליו. לאחר שלא עזרו כל ההפצרות, קראו לאמו האלמנה, והודיעו לה בצער שאין מנוס - הבחור פשוט מקלקל בחורים טובים, והישיבה חייבת להוציא אותו משורותיה. אמרה להם האלמנה: "בשום פנים ואופן! למה לא הודעתם לי על כך? היה עליכם להודיע לי על כך, ורק אח"כ אם הוא היה ממשיך להתנהג לא בסדר - היתה לכם הזכות להוציא אותו... אבל מכיוון שלא הודעתם לי – אסור לכם להוציא אותו". שאל אותה המנהל: "ולמה את חושבת שהמצב ישתנה? הלא הפצרנו בו אינספור פעמים על כך". אמרה לו האלמנה: "כי עכשיו אתפלל על זה".
למנהל לא היתה תשובה, והוחלט בישיבה להשאיר את הבחור עוד 30 ימים נוספים. וראה זה פלא – הבחור השתנה באותם הימים מן הקצה אל הקצה.
 
אין דבר העומד בפני תפילה של ידיד וקרוב לפעול ישועה בעד השני, והמונע עצמו מכך נחשב לגזל לא פחות מהנוטל ממון מחבירו. וכבר אמרו חז"ל "כל המתפלל בעד חבירו - הוא נענה תחילה".
 
בשבת תחול הילולת רחל אמנו –אמא של כולנו. נרבה בתהילים ונבקש ממנה להעתיר בעדנו, "ושבו בנים לגבולם במהרה".
 
שבת שלום
הרב מנדל