"חשבנו שיעשו בנו לינץ' בדרך לישראל": עדות החטופות ששבו הביתה

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

"היו ימים שלא הייתה אספקה, אז הם אכלו רק פיתות. לא עינו אותם, אבל היו ימים שבקושי היה להם אוכל, בימים האחרונים אכלו רק מעט מאוד אורז".

כך מתארת מור רביב, בת הדודה של החטופה קרן מונדר שחזרה לביתה לאחרונה.

"אפשרו להם מדי פעם לשמוע רדיו ישראלי - וכך אחת החטופות, חנה קציר, גילתה שבנה נרצח. רק מאוחר יותר, בדרכה ארצה, הבינה מחברה אחרת שבעלה בשבי ובחיים".

אחת החטופות שיתפה על הפחד מכך שהן לא תצלחנה לחזור לשלום לביתן:

"עד הרגע האחרון לא היינו בטוחים, חשבנו שיעשו בנו לינץ' בדרך לישראל".

עוד סיפרו על מה שהטופות תיארו:

"רק כשהגיעו לארץ הן התחילו להבין את גודל האסון שאירע לישראל. חלקן לא ידעו כי הקיבוץ שלהן נשרף ושהרבה אנשים קיפחו את חייהם. חלק מהחטופים סיפרו כי הם לא ידעו מי מבני משפחתם חטוף ומי נרצח. בינתיים, המשפחות מנסות להחלים ולעכל את המצב הבלתי נתפס".

אלון בן דוד, הפרשן הצבאי של חדשות 13 סיפר על העדויות:

"מאוד בעדינות שוחחו איתן אנשי השב"כ כדי לא להעמיס עליהן. הן זוכרות הכל והן מספרות שקהילת ניר עוז הובהלה כמעט כולה באותו נתיב. הם ירדו לתוך מנהרה ארוכה, חלקם על אופנוע במנהרה ואחרים הלכו אותה ברגל - ארבעה-חמישה קילומטרים - כנראה לאזור בית החולים של חאן יונס. שם רוב הזמן הם הוחזקו ביחד. הן מספרות שלא התעללו בהם ולא הפעילו כלפיהם אלימות.

"הן מתארות סיטואציה שחלק ניכר מהשבי הן עברו ביחד. השהות הזו ביחד כנראה נתנה להם חוסן לעמוד בתנאים האיומים האלה ובחוסר הוודאות. חלקן שמעו ברדיו במנהרה על קרובי משפחה שנרצחו באותה שבת, חלקן לא ידעו וקיבלו את הבשורה בערב שישי מבני משפחה".