איך ידע הנצור בטבח שזה לא תרגיל הטעייה של המחבלים? גם אתם תתרגשו

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

בעיתון השבת של צעירי חב"ד שנקרא "שיחת השבוע" הץפרסם סיפור מופלא ובלתי נתפס על שרשרת ניסית מדהימה שאירעה לבני חסון שהתגורר עד הטבח בקיבוץ כיסופים.

זה הסיפור המופלא:

"הצעקות מבחוץ נשמעו היטב בתוך הממ"ד הסגור. גם הדי הפיצוצים והיריות שלא פסקו. צעקות בערבית נשמעו מתקרבות אל הבית. "הנה, הם באים לשחוט אותנו...", לחשה בחרדה רעייתו של בני חסון.

מתוך הממ"ד שמעו בני הזוג חסון את מאמצי המחבלים לפרוץ את הדלת. הם ירו עליה והיכו בה בכוח, אך הדלת לא נכנעה.

בני חסון, תושב קיבוץ כיסופים, מנהל את משק הלול בקיבוץ, משמש דובר הקיבוץ וגם ממונה על אירועי הבר-מצווה לילדים. בבוקר שמחת תורה הסתגרו הוא ורעייתו בבית, ועד מהרה הבינו את עוצמת המתקפה האכזרית שפגעה בבתים רבים בקיבוץ.

כאשר המחבלים ניסו שוב ושוב לפרוץ את הדלת, ללא הצלחה, נשא בני תפילת הודיה על הטעות שאירעה עשר שנים קודם לכן.

"עשינו שיפוץ בבית", הוא מספר, בעודו שוהה במלון נוגה בים המלח, אשר לשם פונה עם תושבים נוספים. "בין השאר ביקשנו לחדש את דלת הכניסה. כשהדלת הגיעה, הופתעתי לראות שמהמשאית הורדה גם מלגזה, ובאמצעותה הותקנה הדלת.

"שאלתי את המתקין לפשר הדבר, והוא ענה לי כי חלה טעות, ובמקום להביא לנו דלת רגילה, סיפקו לנו דלת משוריינת. אמרתי לו שלא הזמנתי דלת משוריינת, והוא אמר שאכן הצדק איתי, אבל עכשיו כבר לא משתלם לו לפרק את הדלת ולהחליפה, ואני יכול להשאירה במחיר הדלת הרגילה.

"לא כעסתי, כי אני לא יודע לכעוס. מעולם גם לא לקחתי דבר שאינו מגיע לי. התעקשתי לשלם את מחיר הדלת המשוריינת, אף שלא הזמנתי כזאת".

ה'טעות' הזאת הצילה את חייהם. "מדי מחצית השעה שבו המחבלים אל הבית וניסו לפרוץ את הדלת", מוסיף בני ומספר. "הם ירו לעברה צרורות אך דופן המתכת העבה בלמה את הכדורים.

"כל אותו זמן ישבנו בממ"ד. בשלב מסוים החלטתי לצאת ממנו ולראות מה מתרחש. פתאום הבחנתי במחבל שתופס מעדר מהחצר, שובר באמצעותו את החלון ומשליך רימון פנימה. מיהרתי להיכנס לממ"ד וחיכיתי לפיצוץ, אך זה לא בא. שמעתי שהמחבל משליך עוד רימון, ובדרך נס גם הוא לא התפוצץ.

"שמענו פיצוץ חזק מכיוון הגג. לאחר מכן התברר שהמחבלים שיגרו לשם טיל אר-פי-ג'י, אך גג הבטון בלם את הפיצוץ".

כעשרים ושתיים שעות היו בני הזוג מסוגרים בבית, כשהם שומעים יריות ופיצוצים בלי הרף. בשעה ארבע לפנות בוקר נשמעו צעקות בעברית מבחוץ: "תפתחו! זה צה"ל".

"חששתי שזה תרגיל הטעיה של המחבלים", מספר בני. "איך אני יכול להיות בטוח שאלה יהודים? צעקתי אליהם בחזרה: 'אתם שומעים אותי? תשלימו את המשפט שאתחיל'. הם שואלים אותי: 'איזה משפט?'.

"צעקתי לעברם בכל הכוח: 'שמע ישראל!', והחיילים מעבר לדלת השיבו מייד: 'השם אלוקינו השם אחד'.

"פתחתי את הדלת, וכשראיתי את החיילים נפלנו זה על זה בחיבוקים ובבכי של שמחה. הזהרתי את הכוחות שבבית יש רימונים שלא התפוצצו. למעשה מצאנו בבית ארבעה רימונים".

שרשרת הניסים עדיין לא נסתיימה. "יצאנו מהבית והבחנתי במחבל הרוג מוטל ליד בלוני הגז. אחד החיילים סיפר לי שהמחבל עמד לפוצץ מטען חבלה ליד בלוני הגז, בניסיון לפוצץ את הבית על יושביו. החיילים חיסלו אותו בטרם הספיק להפעיל את המטען.

"החיילים אמרו לנו שבקיבוץ עדיין מתנהלים קרבות עם המחבלים, ושאיננו יכולים לצאת. אני מכיר דרך עוקפת, ואמרתי להם שניסע החוצה דרכה. הם אמרו שהקטע הזה כבר טוהר ממחבלים.

"נכנסנו לרכב ודהרתי החוצה במהירות של 160 קמ"ש. במהלך הנסיעה שמעתי פיצוץ חזק ויריות, אבל הוספתי לנסוע במהירות, עד שער כיסופים ומשום לצומת אורים.

"בנקודת האיסוף יצאנו מהאוטו ורק אז הבנתי מה אירע. נראה שעדיין היו בשטח מחבלים, ואלה זרקו לעברנו רימון, שהתפוצץ בקרבת המכונית, והשִמשה האחורית והדלת האחורית היו מלאות פגיעות של רסיסים. הם גם ירו עלינו, והיריות פגעו בטנק הדלק ובאחד הגלגלים. אבל אני נוהג למלא את הגלגלים בנוזל שמונע נקרים, וכך יכולנו להמשיך בנסיעה".

שרשרת הניסים המופלאה לא פסחה גם על אחד מארבעת ילדיהם של בני הזוג חסון, שבילה עם חברים בקיבוץ. ברגע שהבן הבין את עוצמת המתקפה ואת העובדה שהמוני מחבלים פרצו לקיבוץ, מיהר לכרות שוחה והסתתר בתוכה.

כדי שלא יגלו אותו לקח חתיכת צינור השקיה והכניס אותו לתוך השוחה, וכיסה את עצמו בעפר, כשרק הצינור היוצא החוצה מאפשר לו לנשום. מתוך השוחה הצליח בהמשך לשלוח את מיקומו לאחיו, שהיה באותו זמן בסרילנקה, והאח ידע לכוון את הכוחות בדיוק למקום המסתור שלו, ואלה באו למקום והצילו אותו.

"אנחנו ברוך השם ניצלנו ואנחנו בריאים בגוף, אבל בנפש כולנו פצועים, ואנחנו מתפללים לשובם של כל החטופים", מסיים בני".