החיזוק היומי

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

בעיר סובאלק התגורר אדם רב גדול מגאוני הזמן שחיבר ספר: "שאלות תשובות עמודי אור".
 
בכל 'תשובה' הלכתית בספרו, הוא מסיים בחתימת שמו בתוספת: "העלוב".
 
מה הבסיס לחתימה תמוהה זו? על כך סיפר רבי יעקב קמינצקי.
 
סבו של רבה של סובאלק, היה גביר ונגיד נכבד. הוא התפרנס ממכרז מכירות גדול של הימים ההם, בו בקרו רבים ונכבדים שרכשו את סחורתם. גם הגבירים הגויים נכנסו בשערי מרכז המכירות. הפריצים של העיירות מסביב ביקרו הרבה בחנות. וילך האיש הלוך וגדול, עשירותו היתה לשם דבר. והקנאה בעקבותיה... כאשר הקנאה אוכלת את הלב, החלו לדבר סרה על בתו של הגביר... היא, הבת, עסקה גם כן במכירת סחורות בחנות של אביה. ובעלי לשון הרע ומוציאי שם רע אמרו: "הפריצים הרי מסתובבים שם כל כך הרבה, ובוודאי יש לה קשר איתם".
 
התוצאה הייתה: כל שידוך שהציעו לה, צד הבחור התעניין בעיירה, ומיד שמע את הרינונים עליה, ואין שידוכים. השנים חלפו. שנה, שנתיים, חמש שנים. הבת כבר בגרה והכאב גדל. האב התאמץ להשיג לה לפחות שידוך פשוט. אך גם שידוך כזה היה קשה למצוא לה... מי יהין להתחתן עם בת ישראל לא כשירה.

.בסופו של דבר הוא מצא בחור שניאות להנשא עם בתו - "אהרון המצליף", בחור שמגיל שנה שנתיים הסתובב ללא מסגרת, ללמוד לא ידע, וברבות הימים השכיר את עצמו לבעלי העגלות של העיר - להכות את הסוסים, כאשר העגלון מתעייף, התיישב הוא להחליף אותו ולהצליף את הסוס. אתם כבר מבינים איך הוא היה נראה. למעשה, אחד מבעלי העגלות בעיר היה אפוטרופוס עליו. וכאשר הגביר אבי המדוברת הציע את בתו באוזני העגלון, הוא לא הביע את הסכמתו על אתר, רק לאחר שבוע נתן את הסכמתו.
 
ברוך ה', הם באו בברית האירוסין. הימים חלפו, יום הנישואין הגיע. בת הגביר עם אהרון המצליף. עלבון. התאספו בחצר בית הכנסת לעריכת חופה וקידושין, כאשר שמחה ועלבון משמשים יחד.
 
רגעים ספורים לפני שהחתן בא לכסות את פני הכלה. נעמדה הכלה על רגליה ובמעמד כל האורחות שהצטופפו באולם, דיברה לפני מי שאמר והיה העולם – מפנימיות הלב  "קרוב השם לכל אשר יקראוהו באמת": "רבונו של עולם אתה יודע כי אני בת ישראל כשירה, ונקייה מכל רבב. אתה יודע!. לכן בזכות זאת, אני מבקשת ממך, שתתן לי ילדים כשרים ונקיים מכל רבב".
 
והדמעות עלו עד לב השמים. מאותו זיווג נולדו לה ארבעה ילדים, שארבעתם היו מגדולי הדור ממש. אחד מהם הסובאלקער רב, הגאון בעל "עמודי אור" זצוק"ל.
 
ומכאן רמז לחתימתו בכל תשובותיו "העלוב". בזכות העלבון שליווה את אמו, הוא ואחיו זכו למה שזכו.
 
ועל זה כוונת חז"ל "אשרי מי שחושדים בו ואין בו".
 
(להגיד)
 

"הנעלבים ואינם עולבים" מפי הרב יגאל כהן שליט"א: