תהילים ליום שני: אילו פרקים נהוג לקרוא, ומה המקור למנהג?

ספר תהילים מתחלק לשבעה חלקים, אחד לכל יום בשבוע, כדי שמי שקורא כל יום יסיים את הספר כולו מדי שבוע. ביום שני יש טווח פרקים קבוע, וסיפור שלם מאחורי השאלה למה בכלל מחלקים אותו כך.

ביום שני בחלוקה השבועית של ספר תהילים קוראים את הפרקים ל' עד נ', עשרים ואחד פרקים ברצף אחד. זו החלוקה הנהוגה בסידורים ובאתרי תהילים שמחלקים את הספר לשבעה חלקים שווים בערך, חלק אחד לכל יום, כך שבסוף שבוע שלם מסיימים את כל ספר התהילים מתחילתו ועד סופו.

אילו פרקים נכללים ביום שני

הפרקים של יום שני נפתחים בפרק ל', "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד", ומסתיימים בפרק נ', "מזמור לאסף". בין שני הפרקים האלה נמצאים עוד תשעה עשר פרקים, ובהם כמה שמוכרים גם בפני עצמם. פרק ל"ד, למשל, מוכר באתר כפרק שרבים נוהגים לקרוא לפני נסיעה, בזכות הקשר שלו לשמירה בדרך. מי שרוצה לקרוא רק את הפרקים עצמם, בלי שום תוספת, יכול לעשות את זה בעמוד הפרקים המלא של יום שני.

מה המקור לחלוקה השבועית הזו

המסורת המקובלת, כפי שהיא מופיעה באתרים ובמקורות משניים, מייחסת את הרעיון לחלק את התהילים לשבעה לרבי מנחם בן אהרן אבן זרח, מחכמי ספרד במאה הארבע עשרה, מחבר הספר "צדה לדרך". חשוב לומר את זה בזהירות: זה ייחוס שחוזר במקורות שאינם ראשוניים, ולא מצאנו אסמכתא ישירה בספר עצמו שמקשרת אותו במפורש לחלוקה השבועית של התהילים. כך שראוי להתייחס לזה כמסורת מיוחסת, לא כעובדה סגורה.

מה שברור יותר הוא המטרה שמאחורי החלוקה עצמה: לאפשר למי שלא פנוי לקרוא תהילים בכמות גדולה בכל יום, לחלק את הקריאה לחלקים נוחים ועדיין לסיים את כל הספר באופן קבוע ושיטתי, שבוע אחרי שבוע.

החלוקה השבועית לעומת החלוקה היומית המוכרת

לצד החלוקה השבועית, קיימת גם חלוקה מוכרת יותר: חלוקה ל-30 חלקים, אחד לכל יום בחודש העברי, כך שבכל חודש משלימים את התהילים פעם אחת. שתי החלוקות עומדות בפני עצמן ולא סותרות זו את זו. ההבדל המעשי הוא בקצב: החלוקה החודשית מתאימה למי שרוצה לקרוא מנה יומית קטנה ועקבית, ואילו החלוקה השבועית מתאימה למי שמעדיף יום קריאה אחד גדול יותר בשבוע, כמו יום שני, ולסיים את הספר כולו מהר יותר, תוך שבוע ולא תוך חודש.

יש סגולה מיוחדת לאמירת התהילים דווקא ביום שני

ליום שני עצמו, בתוך החלוקה הזו, אין סגולה מיוחדת שמייחדת אותו משאר ימות השבוע. הייחוד שלו הוא פשוט בזה שהוא היום שבו, לפי הסדר השבועי, מגיעים לפרקים ל' עד נ'. הסגולה הגדולה נמצאת בקריאת התהילים עצמה, בכל יום שהוא, ובהתמדה שמאפשרת לסיים את הספר שלם ובקביעות.

מה קורה אם מפספסים יום בשבוע

מי שמפספס יום ולא מגיע לקרוא את החלק שלו, הדרך הנפוצה היא להשלים אותו בהזדמנות הקרובה, בלי לדאוג יותר מכך. העיקר בחלוקה הזו הוא לסיים בסופו של דבר את כל ספר התהילים, ולא דווקא לשמור בדיוקנות על הרצף היומי. מי שמחפש תשובה הלכתית מדויקת ומחייבת לשאלה הזו, כדאי שיפנה לרב שמכיר את המנהג המקובל בקהילה שלו.

קריאה ביחיד או בציבור

אפשר לקרוא את פרקי יום שני ביחיד, בכל זמן ובכל מקום, וזו הדרך הנפוצה ביותר. יחד עם זה, יש מעלה נוספת בקריאה בציבור, מתוך התפיסה שתפילה ולימוד ברוב עם מוסיפים להם משמעות. מי שרוצה לקרוא בחברת אחרים, אפשר למצוא את זה גם במסגרות קבוצתיות שמוקד תהילים מפעיל מדי יום.

שאלות ותשובות

אילו פרקי תהילים משויכים ליום שני? פרקים ל' עד נ', עשרים ואחד פרקים, בחלוקה השבועית הנהוגה של ספר תהילים.

מה המקור למנהג לחלק את התהילים לשבעה חלקים? מסורת מיוחסת, שאינה מאומתת בוודאות במקור ראשוני, מקשרת את הרעיון לרבי מנחם בן אהרן אבן זרח, מחכמי ספרד במאה הארבע עשרה.

מה ההבדל בין החלוקה השבועית לחלוקה החודשית? שתי חלוקות נפרדות שמובילות לאותה מטרה, לסיים את כל ספר התהילים. החודשית מחלקת ל-30 חלקים קטנים, אחד ליום בחודש. השבועית מחלקת ל-7 חלקים גדולים יותר, אחד ליום בשבוע.

יש סגולה מיוחדת ביום שני עצמו? לא. הייחוד של יום שני הוא רק מקומו בסדר השבועי. הערך הוא בקריאת התהילים עצמה ובהתמדה בה.

מה עושים אם מפספסים יום? משלימים בהזדמנות הקרובה. העיקר הוא לסיים את הספר כולו, לא לשמור בדיוקנות מוחלטת על הרצף.

אפשר לקרוא ביחיד, או שצריך ציבור? אפשר לקרוא ביחיד בכל זמן. יש מעלה נוספת בקריאה בציבור, למי שמעוניין בכך.

לקריאת הפרקים המלאים ליום שני, בלי הפסקה, אפשר להיכנס לעמוד תהילים ליום שני.

ואם תרצו לקרוא גם את הימים האחרים בשבוע: תהילים ליום ראשון, תהילים ליום שלישי, תהילים ליום רביעי, תהילים ליום חמישי, תהילים ליום שישי ותהילים ליום שבת.

ואם תרצו שיתפללו גם בעדכם, אפשר למסור שם לתפילה בחינם ?